כעורכת דין שייצגה במשך עשור את חברות הביטוח הגדולות בישראל, אני חושפת היום את השיטות שמשמשות להקטנת פיצויים בתביעות נזקי גוף.
מציאת "מצב קודם"
כשהייתי בצד של חברות הביטוח, הדבר הראשון שחיפשנו היה תיעוד רפואי קודם. אם מצאנו תלונה על כאב גב מלפני שנתיים? מצוין. זה כבר "מצב קודם" שיכול להוריד את אחוזי הנכות משמעותית.
שימוש בנכויות קודמות
נניח שתובע מגיע עם 40% נכות. אם הצלחנו להוכיח שהייתה לו נכות קודמת של 20%, המשמעות היא שהוא לא היה 100% בריא לפני התאונה. כך, במקום 40% על 100%, מחשבים 40% על 80% – והפיצוי יורד דרמטית.
הטקטיקה של קיצור תוחלת חיים
אחד הטריקים המתוחכמים היה השימוש הכפול במחלות רקע. כשדיברנו על נכות? טענו שהמחלה לא קשורה לתאונה. אבל כשהגענו לחישוב הפיצוי העתידי? פתאום אותה מחלה הפכה רלוונטית כי היא "מקצרת תוחלת חיים".
משחק באובדן כושר השתכרות
בתביעות של תאונות עבודה, תמיד ניסינו להפריד בין הנכות הרפואית לבין אובדן כושר העבודה. "כן, יש נכות, אבל הוא יכול לעבוד בעבודה אחרת" – זו הייתה הטענה הקבועה.
הצעות פשרה מהירות
אחת השיטות האפקטיביות ביותר הייתה להציע פשרה מהירה כשהתובע במצוקה כלכלית. ההצעה תמיד הייתה נמוכה משמעותית מהשווי האמיתי של התביעה, אבל הלחץ הכלכלי גרם לאנשים לחתום.
איך מתגוננים?
היום, כשאני מייצגת נפגעים, אני משתמשת בידע הזה כדי להילחם בשיטות האלה:
1. תיעוד מדויק של כל פגיעה מיד אחרי התאונה
2. בדיקה מקיפה של כל הזכויות בביטוח לאומי
3. הוכחת הקשר בין התאונה לנכות
4. חישוב מדויק של אובדן ההשתכרות
5. לעולם לא לחתום על פשרה בלי ייעוץ מקצועי