הרמת משא כבד בעבודה – כאבי גב או פריצת דיסק: האם זו תאונת עבודה?

הרמתם ארגז, ציוד או משא כבד בעבודה ופתאום הרגשתם כאב חד בגב. למחרת הכאב כבר מקרין לרגל. אחרי בדיקות מתברר שיש בלט דיסק או פריצת דיסק.

האם זו תאונת עבודה?

ייתכן – אבל עצם העובדה שכאב הגב התחיל בזמן העבודה אינה תמיד מספיקה.

בתביעות על פגיעת גב הביטוח הלאומי ובתי הדין בוחנים בזהירות את מנגנון הפגיעה. יש הבדל בין אירוע פיזי מסוים שניתן לזהות בזמן ובמקום, לבין אדם שעובד בעבודה פיזית קשה במשך שנים ובשלב מסוים מתחיל לסבול מכאבי גב.

ויש גם מסלול שלישי: מיקרוטראומה, שיכול להיות רלוונטי במקרים מסוימים שבהם העבודה כוללת פעולות חוזרות ונשנות שפועלות שוב ושוב על אותו אזור בגוף.

הרמתי משא ונתפס לי הגב – מה חשוב להוכיח?

בתביעה המבוססת על אירוע חד-פעמי, חשוב ככל האפשר לזהות מה בדיוק קרה.

למשל:

הרמת ארגז כבד במיוחד;

הרמה שבוצעה תוך תנועה סיבובית;

משא שנשמט וגרם לתנועה פתאומית;

משיכה חריגה של ציוד;

הרמה בתנוחה לא רגילה;

או אירוע אחר שבו הופיע כאב חד ומיידי.

המשפט עבדתי קשה כל היום ובסוף כאב לי הגב עלול להיות חלש יותר מבחינה ראייתית מאשר תיאור של אירוע מוגדר שניתן למקם בשעה, במקום ובפעולה מסוימת.

למה בפגיעות גב האירוע הספציפי כל כך חשוב?

כאבי גב ובלטי דיסק שכיחים מאוד גם באוכלוסייה שלא עברה תאונת עבודה. לכן כאשר אדם טוען שהעבודה גרמה לפריצת דיסק, צריך להבחין בין שינוי ניווני או מחלה שהתפתחה לאורך זמן לבין פגיעה שניתן לקשור לאירוע מסוים בעבודה. בתביעות על אירוע חד בגב יש חשיבות מיוחדת לכך שהיה מאמץ פיזי או אירוע שניתן לקשר בזמן להופעת התסמינים.

ככל שהתיאור כללי יותר, כך עלולה להתעורר טענה שלא היה אירוע תאונתי מסוים.

האם הרמת משא רגילה יכולה להיחשב תאונת עבודה?

אין תשובה אוטומטית. העובדה שמדובר בפעולה שהעובד מבצע במסגרת עבודתו אינה שוללת בכל מקרה הכרה, אבל בפגיעות גב נבחן לעיתים אם היה באותו רגע משהו מיוחד במאמץ או בתנועה. למשל, משקל חריג, תנועה פתאומית, סיבוב, החלקה או אירוע פיזי מוגדר.

זו אחת הסיבות לכך שהפרטים הראשונים שנמסרים לרופא ולביטוח הלאומי חשובים מאוד.

פריצת דיסק אחרי הרמת משקל – האם יש קשר רפואי?

הרמת משקל ותנועה מאומצת יכולות במקרים מסוימים להיות קשורות להופעת כאב גב חריף ואף לתמונה המתאימה לפגיעה בדיסק. אבל לא כל פריצת דיסק שנמצאת ב-MRI נגרמה מההרמה. שינויים ניווניים, בלטים ופריצות דיסק יכולים להימצא גם אצל אנשים ללא כאבים.

לכן הרופא והמומחה יבדקו לא רק את ה-MRI, אלא גם:

מתי התחיל הכאב;

האם היה כאב חד בזמן האירוע;

האם קיימת הקרנה לרגל;

האם הופיע נימול או חולשה;

מה היו ממצאי הבדיקה הגופנית;

ומה היה מצב הגב לפני האירוע.

בלט דיסק ב-MRI – האם זה מספיק כדי לקבל הכרה?

לא.

בלט דיסק הוא ממצא בהדמיה. הוא לא מוכיח לבדו שהתאונה גרמה לפגיעה, וגם לא קובע לבדו אחוזי נכות. צריך לבדוק אם קיימת התאמה בין הממצא לבין התסמינים והבדיקה הקלינית. גם המצב ההפוך נכון: אדם יכול לסבול מכאבי גב משמעותיים וממגבלת תנועה למרות שה-MRI אינו מציג ממצא דרמטי.

ומה אם כתוב ב-MRI שינויים ניווניים?

המילים שינויים ניווניים אינן סוף התביעה. אנשים רבים סובלים משינויים ניווניים בעמוד השדרה בלי לדעת עליהם ובלי לסבול ממגבלה משמעותית. השאלה היא מה היה המצב לפני האירוע ומה קרה אחריו.

אם לפני הרמת המשא העובד תפקד ועבד ללא כאבים משמעותיים, ומיד לאחר אירוע ברור הופיעו כאבים, הקרנה ומגבלה – יש מקום לבחון האם האירוע גרם לנזק חדש או להחמרה של מצב קודם.

מצב קודם יכול להשפיע על שיעור הנכות שניתן לייחס לעבודה, אבל הוא אינו שולל אוטומטית הכרה.

כאב גב שמקרין לרגל – למה זה חשוב?

כאשר כאב הגב מלווה בהקרנה לרגל, נימול, חולשה או שינוי בתחושה, יש לבדוק גם אפשרות של מעורבות עצבית או רדיקולופתיה. במצב כזה הבירור יכול לכלול בדיקה נוירולוגית ובמקרים המתאימים בדיקות נוספות. מבחינה משפטית, חשוב לא להסתפק בתיעוד כללי של כאבי גב אם קיימים גם תסמינים נוירולוגיים אמיתיים. הם עשויים להיות רלוונטיים גם לקביעת הנכות.

מתי כאבי גב דורשים טיפול רפואי דחוף?

יש תסמינים שלא מחכים איתם לוועדה או לתביעה.

חולשה משמעותית או מתקדמת ברגל, הפרעה חדשה בשליטה על שתן או צואה, קושי משמעותי במתן שתן או אובדן תחושה באזור המפשעה יכולים להצביע על מצב שמצריך בירור רפואי דחוף. במקרים כאלה הטיפול הרפואי קודם לכל שיקול משפטי.

מהי מיקרוטראומה בגב?

לא כל פגיעת גב מתרחשת בהרמה אחת. יש עובדים שמבצעים במשך שנים פעולות דומות שוב ושוב. במקרים המתאימים ניתן לבחון הכרה על פי תורת המיקרוטראומה.

הרעיון הוא הצטברות של פגיעות זעירות חוזרות, כאשר כל פעולה דומה גורמת לנזק קטן שבסופו של דבר מצטבר לליקוי.

אבל חשוב לדייק:

עבודה פיזית קשה במשך שנים אינה כשלעצמה מיקרוטראומה. צריך לזהות תנועות חוזרות ונשנות, זהות או דומות במהותן, הפועלות על אזור מסוים בגוף.

דוגמה למיקרוטראומה לעומת עבודה קשה

עובד שאומר שאני סבל ועובד מאוד קשה כבר 20 שנה עדיין לא תיאר תשתית מספקת למיקרוטראומה. לעומת זאת, אם ניתן להראות שהוא מבצע מאות פעמים ביום פעולה דומה של כיפוף, סיבוב והרמת סוג מסוים של משא – אפשר לבחון האם קיימת תשתית עובדתית למיקרוטראומה.

לאחר הוכחת דפוס העבודה עדיין נדרשת גם בחינה רפואית של הקשר בין הפעולות לבין מחלת הגב.

ומה לגבי נהיגה ממושכת ודרכים משובשות?

במקרים מסוימים גם חשיפה חוזרת לרעידות ותנאי נהיגה מסוימים יכולה להיבחן במסגרת מיקרוטראומה. אבל גם כאן אין הכרה אוטומטית לכל נהג שסובל מכאבי גב. צריך לפרט את סוג הרכב, שעות הנהיגה, תנאי הדרך, תדירות החשיפה ומאפייני העבודה, ולאחר מכן לבחון את הקשר הרפואי.

אירוע חד או מיקרוטראומה – מה נכון להגיש?

המסלול צריך להתאים למה שקרה באמת. אם היה אירוע מסוים שבו העובד הרים משקל וחש כאב חד – צריך לבחון תביעה על תאונת עבודה באירוע מוגדר. אם לא היה אירוע אחד, אבל העבודה מורכבת מפעולות דומות שחוזרות לאורך זמן – אפשר לבחון מסלול של מיקרוטראומה.

אין יתרון בלנסות להפוך עבודה מתמשכת לאירוע חד אם הדבר אינו תואם את העובדות. דווקא סתירות בין הטפסים, המסמכים הרפואיים והגרסה המאוחרת יכולות לפגוע בתביעה.

מה חשוב לומר בבדיקה הרפואית הראשונה?

תיאור מנגנון הפגיעה הוא חשוב. אם הכאב התחיל בזמן הרמת ארגז מסוים, צריך לומר זאת. אם תוך כדי ההרמה הייתה תנועה סיבובית ופתאום הופיע כאב חד, צריך לציין זאת. אם הכאב התחיל רק שעות מאוחר יותר, אין להמציא כאב מיידי.

המטרה היא לא לבנות גרסה אלא לתעד את מה שבאמת התרחש. ככל שהרישום הראשון קרוב יותר לאירוע ועקבי עם הגרסה בהמשך, כך קל יותר לבחון את הקשר.

לא פניתי לרופא באותו יום – איבדתי את התביעה?

לא בהכרח.

אנשים רבים מנסים להמשיך לעבוד מתוך מחשבה שמדובר בשריר תפוס ופונים לטיפול רק כאשר הכאב אינו חולף או מתחיל להקרין. איחור קצר אינו שולל אוטומטית קשר. אבל ככל שחולף זמן רב יותר בלי תיעוד, קשה יותר להוכיח שהמצב נגרם דווקא מהאירוע בעבודה.

לכן אם הכאב משמעותי או נמשך, נכון לפנות לבדיקה ולתאר במדויק מתי וכיצד התחיל.

המעסיק אומר שזה לא קרה בעבודה

המעסיק אינו הגוף שמחליט אם האירוע הוא תאונת עבודה. ההכרעה היא של הביטוח הלאומי. אבל כאשר קיימת מחלוקת עובדתית, ראיות בזמן אמת הופכות חשובות מאוד. הודעות WhatsApp שנשלחו מיד לאחר האירוע, עדים, דיווח למנהל, מסמכים רפואיים, רישומי נוכחות או מצלמות יכולים לסייע.

גם אם אין עד שראה את רגע ההרמה, אין פירוש הדבר שהתביעה אבודה.

מה עושים אחרי פגיעת גב בעבודה?

עובד שכיר שנפגע בתאונת עבודה צריך לדווח למעסיק ולקבל טופס בל/250 לצורך הטיפול הרפואי הראשוני. בהמשך יש לקבל תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה ולהגיש תביעה לדמי פגיעה. התביעה לדמי פגיעה צריכה להיות מוגשת בתוך 12 חודשים ממועד הפגיעה, והגשה מאוחרת עלולה לפגוע בזכויות.

אם התביעה מאושרת וקיימת תקופת אי-כושר, ניתן לקבל דמי פגיעה לתקופה של עד 91 ימים בהתאם לתנאים.

ומה אם כאבי הגב ממשיכים אחרי 91 הימים?

אם נשארה מגבלה בעקבות הפגיעה, ניתן להגיש תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה. הוועדה הרפואית תבחן את הליקוי שנותר ואת הקשר לפגיעה שהוכרה. בנכות קבועה בשיעור של 9% עד 19.99% קיימת, ככלל, זכאות למענק חד-פעמי.

נכות קבועה בשיעור של 20% ומעלה מזכה, ככלל, בקצבה חודשית. אבל שיעור הנכות אינו נקבע לפי מספר הבלטים ב-MRI. בפגיעות גב נבחנים בין היתר מגבלת התנועה וממצאים נוירולוגיים ככל שקיימים.

האם ניתן לתבוע גם את המעסיק?

ייתכן.

הכרה כתאונת עבודה בביטוח הלאומי אינה מוכיחה שהמעסיק התרשל. כדי להגיש תביעת נזיקין נגד המעסיק צריך להוכיח אחריות.

לדוגמה, עשויה להתעורר אחריות כאשר עובד נדרש להרים משקל חריג ללא אמצעי עזר מתאימים, ללא כוח אדם נוסף, ללא הדרכה או בשיטת עבודה לא בטוחה.

מצד שני, לא כל הרמת משקל שהסתיימה בכאב גב יוצרת אחריות למעסיק. יש לבחון את המשקל, תנאי העבודה, הציוד, ההדרכה והאפשרויות שהיו למנוע את הפגיעה.

אם אני תובע את המעסיק, עדיין אפשר לקבל ביטוח לאומי?

כן.

מדובר בשני מסלולים שונים. ניתן למצות זכויות בביטוח הלאומי ובמקרים המתאימים להגיש גם תביעת נזיקין נגד המעסיק או גורם אחר. עם זאת, תגמולי הביטוח הלאומי הרלוונטיים מובאים בדרך כלל בחשבון במסגרת חישוב הפיצויים בתביעה הנזיקית, כדי למנוע כפל פיצוי.

שאלות נפוצות

הרמתי ארגז בעבודה ונתפס לי הגב. זו תאונת עבודה?

ייתכן. חשוב לבחון אם ניתן לזהות אירוע מסוים בזמן ובמקום ואת הקשר בין ההרמה לבין הופעת הכאב.

MRI מראה בלט דיסק. זה מוכיח שהעבודה גרמה לו?

לא. MRI הוא חלק מהתמונה. צריך לבחון את מנגנון האירוע, הממצאים הקליניים והמצב שהיה קודם.

כתוב שיש לי שינויים ניווניים. ביטוח לאומי ידחה אותי?

לא בהכרח. יש לבדוק אם האירוע בעבודה גרם לפגיעה חדשה או להחמרה במצב שהיה קיים.