אחרי תאונת דרכים אתם מתחילים לשמוע צפצוף שלא היה קודם.
או שאולי אתם מרגישים שאוזן אחת סתומה, שקשה יותר להבין אנשים כשיש רעש מסביב, שהטלוויזיה חזקה יותר מבעבר או שהשמיעה בצד אחד פשוט אינה אותה שמיעה.
האם תאונת דרכים יכולה לגרום לטנטון או לירידה בשמיעה?
כן, במקרים מסוימים הדבר אפשרי מבחינה רפואית.
טנטון וירידה בשמיעה תוארו לאחר חבלות ראש, טראומה אקוסטית ופגיעות אוזניים, וגם לאחר פתיחת כרית אוויר קיימים דיווחים בספרות על פגיעות שמיעה וטנטון.
אבל מבחינה משפטית חשוב לא לדלג על שלב מרכזי: עצם העובדה שהטנטון או ירידת השמיעה הופיעו לאחר התאונה אינה מוכיחה לבדה שהתאונה גרמה להם. יש לבדוק את מנגנון התאונה, מועד הופעת התסמינים, בדיקות השמיעה, חבלת ראש או אוזן, פתיחת כרית אוויר, עבר רפואי, חשיפה קודמת לרעש וגורמים נוספים.
מהו טנטון?
טנטון – Tinnitus – הוא תפיסת קול ללא מקור חיצוני מקביל.
אנשים מתארים אותו כ:
- צפצוף;
- שריקה;
- זמזום;
- רחש;
- צליל גבוה;
- ולעיתים תחושה של רעש קבוע באוזן.
הוא יכול להיות חד צדדי או דו צדדי. הוא יכול להופיע לסירוגין או להיות קבוע. הוא יכול להופיע עם ירידה בשמיעה – אבל הוא יכול להופיע גם כאשר בדיקת השמיעה בתדירויות המקובלות אינה מראה ירידה משמעותית.
סקירה שיטתית משנת 2024 מצאה שטנטון תואר לאחר חבלת מוח טראומטית גם אצל אנשים עם ירידת שמיעה וגם ללא ירידת שמיעה, תוך הדגשה שאיכות המחקרים הקיימים אינה אחידה ושנדרש מחקר נוסף.
האם תאונת דרכים יכולה לגרום לירידה בשמיעה?
כן, בהתאם למנגנון הפגיעה.
ירידה בשמיעה אחרי תאונת דרכים יכולה להיות קשורה, במקרים המתאימים, ל:
- חבלת ראש;
- פגיעה ישירה באוזן;
- קרע בעור התוף;
- פגיעה באוזן התיכונה;
- פגיעה באוזן הפנימית;
- טראומה אקוסטית;
- פתיחת כרית אוויר;
- ולעיתים פגיעה במסלולי העיבוד השמיעתי לאחר חבלת מוח.
סקירה רפואית משנת 2026 על טנטון וירידה בשמיעה הקשורים לטראומה מתארת מגוון מנגנוני פגיעה, ובהם חבלת ראש, טראומה אקוסטית ופגיעות באוזן, ומדגישה שהתוצאה וההחלמה משתנות בהתאם לסוג הפגיעה.
פתיחת כרית אוויר – האם היא יכולה לגרום לטנטון או ירידה בשמיעה?
זו שאלה שאנשים רבים מחפשים אחרי תאונה.
כאשר כרית אוויר נפתחת היא יוצרת גל לחץ ורעש קצר ועוצמתי מאוד.
בספרות הרפואית דווחו לאחר פתיחת כריות אוויר תסמינים כגון:
- טנטון;
- ירידה תחושתית־עצבית בשמיעה;
- ירידה הולכתית;
- ירידה מעורבת;
- סחרחורת;
- כאב באוזן;
- ובחלק מהמקרים פגיעה בעור התוף.
עם זאת, חשוב לדייק: ירידת שמיעה קבועה כתוצאה מפתיחת כרית אוויר אינה תוצאה אוטומטית או שכיחה בכל תאונה. מחקרים קודמים מצאו שפגיעה שמיעתית קבועה לאחר Airbag היא יחסית לא שכיחה, אף שקיימים מקרים מתועדים. לכן אם הטנטון או ירידת השמיעה החלו מיד לאחר פתיחת כרית אוויר, זהו פרט חשוב שיש למסור לרופא.
טנטון אחרי חבלת ראש
חבלת ראש היא מנגנון נוסף שיש לבחון. טנטון לאחר traumatic brain injury מתואר בספרות גם כאשר אין בהכרח ירידת שמיעה משמעותית באודיוגרמה הרגילה. כאשר הייתה חבלת ראש בתאונה, חשוב לבחון גם תסמינים נוספים כגון:
- כאבי ראש;
- סחרחורת;
- בעיות שיווי משקל;
- רגישות לרעש;
- קושי בריכוז;
- ובעיות זיכרון.
אין משמעות הדבר שכל טנטון אחרי חבלת ראש נגרם בהכרח מהחבלה. הקשר הסיבתי נבחן בכל מקרה לגופו.
ומה לגבי טנטון אחרי צליפת שוט?
גם תסמינים שמיעתיים תוארו אצל חלק מהנפגעים לאחר חבלות צוואר. אבל כאן חשוב במיוחד להימנע ממסקנה גורפת. עצם העובדה שהייתה צליפת שוט ושלאחר מכן הופיע טנטון אינה מוכיחה אוטומטית שהצוואר הוא מקור הטנטון.
צריך לבדוק:
האם הייתה גם חבלת ראש;
האם נפתחה כרית אוויר;
האם קיימת ירידת שמיעה;
האם היו תלונות קודמות;
האם הייתה חשיפה לרעש;
והאם קיימים גורמים רפואיים אחרים.
טנטון בלי ירידה בשמיעה – האם זה אפשרי?
כן.
זו אחת הטעויות הנפוצות: “בדיקת השמיעה יצאה תקינה, אז הטנטון לא אמיתי.” המסקנה הזו אינה נכונה.
טנטון יכול להתקיים גם כאשר ספי השמיעה בבדיקת האודיומטריה הרגילה נמצאים בטווח שאינו מצביע על ירידת שמיעה משמעותית. הספרות לאחר חבלת ראש כוללת גם נפגעים עם טנטון ללא ירידת שמיעה נלווית. אבל מבחינה משפטית, כאשר אין ממצא נוסף, עשויה להיות חשיבות גדולה במיוחד לרצף התלונות, לבדיקת אא״ג, לציר הזמן ולעבר הרפואי.
ירידה בשמיעה בלי טנטון
גם המצב ההפוך אפשרי. אדם יכול לפתח ירידה בשמיעה לאחר התאונה בלי לסבול מטנטון. לכן אין לראות בטנטון ובירידה בשמיעה אותה פגיעה. כל אחד מהם צריך להיבחן בפני עצמו.
אילו סוגי ירידה בשמיעה יכולים להיות אחרי טראומה?
ירידת שמיעה הולכתית
מקורה במנגנון שמעביר את הקול דרך האוזן החיצונית או התיכונה. פגיעה בעור התוף או במבנים באוזן התיכונה יכולה להיות רלוונטית.
ירידת שמיעה תחושתית־עצבית
קשורה לאוזן הפנימית או למסלול העצבי של השמיעה. טראומה אקוסטית וחלק מחבלות הראש עשויות להיות קשורות לסוג זה של ירידה.
ירידה מעורבת
שילוב של רכיב הולכתי ורכיב תחושתי־עצבי. האבחנה נעשית באמצעות בירור רפואי ואודיולוגי ולא לפי תחושת המטופל בלבד.
ירידה פתאומית בשמיעה אחרי תאונה – לא מחכים
אם לאחר תאונת דרכים מופיעה ירידה פתאומית משמעותית בשמיעה, במיוחד כאשר היא התפתחה בתוך שעות או ימים, יש לפנות להערכה רפואית דחופה. הנחיות NICE מתייחסות לירידת שמיעה שהתפתחה בתוך שלושה ימים כאירוע שמצריך הערכה מיידית כאשר אין הסבר של אוזן חיצונית או תיכונה. גם טנטון שמלווה בירידת שמיעה פתאומית, תסמינים נוירולוגיים משמעותיים או סחרחורת חריפה מצריך הערכה רפואית דחופה. במקרה כזה, הבריאות קודמת כמובן לתיעוד המשפטי.
אילו בדיקות עושים כשיש טנטון או ירידה בשמיעה אחרי תאונת דרכים?
הבירור נקבע על ידי הרופא בהתאם לתסמינים ולממצאים, ועשוי לכלול:
-
בדיקת רופא אף אוזן גרון;
- בדיקת שמיעה אודיומטריה;
- בדיקת הולכת אוויר והולכת עצם;
- בדיקת דיבור;
- טימפנומטריה;
- ובמקרים המתאימים בדיקות נוספות כמו OAE, BERA/ABR או בירור וסטיבולרי.
אין צורך לבצע כל בדיקה לכל נפגע. המטרה היא רפואית: להבין מה מקור התלונה ומה הטיפול הנדרש.
למה בדיקת שמיעה מוקדמת יכולה להיות חשובה גם משפטית?
נניח שאדם עבר תאונת דרכים ובאותו ערב התחיל לשמוע צפצוף ולהרגיש ירידה בשמיעה. אם הוא נבדק בסמוך לתאונה והתלונה מתועדת – מתקבל ציר זמן אחד. אם הוא מעלה לראשונה תלונה על ירידה בשמיעה שנה לאחר מכן, כאשר אין כל תיעוד קודם – הוכחת הקשר לתאונה יכולה להיות מורכבת יותר.
אין מספר ימים קשיח שאחריו לא ניתן עוד להוכיח קשר. אבל ככל שהזמן חולף, יש לבחון בזהירות רבה יותר גורמים אפשריים אחרים.
מה חשוב לספר לרופא?
כאשר קיימת תלונה אמיתית, חשוב לציין:
- מתי התחיל הטנטון;
- האם הוא קבוע או לסירוגין;
- באיזו אוזן;
- מתי הורגשה ירידת השמיעה;
- האם נפתחה כרית אוויר;
- האם הייתה חבלת ראש;
- האם הייתה פגיעה ישירה באוזן;
- האם קיימת סחרחורת;
- האם יש תחושת אטימות;
- האם הייתה חשיפה קודמת לרעש;
- האם היה טנטון או ליקוי שמיעה לפני התאונה.
למה העבר הרפואי חשוב?
ירידה בשמיעה יכולה לנבוע גם מגיל, חשיפה ממושכת לרעש, מחלות שונות, תרופות מסוימות וגורמים אחרים. טנטון אף הוא יכול להופיע מסיבות רבות.
לכן חברת הביטוח והמומחה הרפואי עשויים לבדוק: האם היו בדיקות שמיעה קודמות;
האם הייתה עבודה ברעש;
האם קיימות תלונות קודמות;
ומהו השינוי שהתרחש בעקבות התאונה.
עבר רפואי אינו בהכרח שולל פיצוי.
אם התאונה החמירה ליקוי שמיעה קודם או הפכה טנטון שהיה מזדמן למצב קבוע ומפריע – יש לבחון מה השתנה בעקבותיה.
איך נקבעת נכות בגין ירידה בשמיעה?
ספר המבחנים קובע את שיעור הנכות בגין ליקוי שמיעה לפי מדידה אודיומטרית והטבלה הקבועה בסעיף 72. כלומר, "אני מרגיש שאני שומע פחות" אינו מספיק בפני עצמו לקביעת אחוזי נכות.יש צורך בבדיקות מתאימות ובקביעה רפואית.
האם טנטון שווה אוטומטית 10% נכות?
לא.
זו אחת הנקודות החשובות ביותר במאמר. בסעיף 72(4)(ד) מופיעים 10% בגין רעש תמידי באוזניים במסגרת סעיף שעוסק בחבלה אקוסטית עם עקומת שמיעה אופיינית. לכן אין לקחת את המספר 10% ולהחיל אותו אוטומטית על כל אדם שסובל מטנטון אחרי תאונת דרכים. כאשר הטנטון מיוחס לחבלת ראש, פגיעה צווארית, פתיחת כרית אוויר או מנגנון אחר, המומחה צריך לקבוע:
- מהו המקור הרפואי;
- האם קיים קשר לתאונה;
- ומהו סעיף הנכות המתאים.
טנטון אינו 10% אוטומטיים.
ומה אם קיימים גם טנטון וגם ירידה בשמיעה?
צריך לבחון כל רכיב בנפרד ואת סעיף הליקוי המתאים. במסגרת סעיף החבלה האקוסטית, התקנות אף מתייחסות למצב שבו קיימת גם הפחתת שמיעה בתדירויות הדיבור לצד הטנטון. אבל כאשר מדובר בתאונת דרכים שמנגנון הפגיעה בה אינו בהכרח חבלה אקוסטית קלאסית, לא נכון להעתיק אוטומטית את אותו חישוב. המומחה הרפואי הוא שצריך לקבוע את הבסיס הרפואי ואת דרך הערכת הנכות.
טנטון עם סחרחורת אחרי תאונת דרכים
כאשר קיימת גם סחרחורת, ייתכן שיש צורך לברר פגיעה במערכת הווסטיבולרית. ספר המבחנים עצמו מפריד בין פגיעה בשמיעה לבין פגיעה בחלק הווסטיבולרי של האוזן וקובע סעיפי נכות שונים. לכן לא נכון “להכניס” באופן אוטומטי טנטון, ירידת שמיעה וסחרחורת לאותה אבחנה.
מי קובע את הנכות בתביעת תאונת דרכים?
בתביעת פלת״ד, כאשר אין קביעת נכות מחייבת על פי דין אחר, ניתן לבקש מבית המשפט למנות מומחה רפואי בתחום המתאים. בתיק של טנטון או ירידה בשמיעה מדובר בדרך כלל בתחום אף־אוזן־גרון, בהתאם לפגיעות ולתיעוד הקיים. אם תאונת הדרכים הייתה גם תאונת עבודה וקיימת קביעה של הביטוח הלאומי, יש לבדוק גם את השלכות סעיף 6ב לחוק הפיצויים.
כמה פיצויים אפשר לקבל על טנטון או ירידה בשמיעה?
אין סכום קבוע. גובה הפיצוי תלוי בין היתר ב:
- שיעור הנכות;
- גיל הנפגע;
- מקצועו;
- השפעת הפגיעה על העבודה;
- מידת הירידה בשמיעה;
- קיומו של טנטון קבוע;
- הפרעות שינה וריכוז;
- סחרחורת נלווית;
- ופגיעות נוספות מהתאונה.
למשל, ליקוי שמיעה אצל אדם שעבודתו דורשת תקשורת מילולית מדויקת או הקשבה לצלילים עשוי להיות בעל משמעות תעסוקתית שונה מזו של אדם אחר עם אותה נכות רפואית.
האם טנטון שמפריע לשינה משפיע על התביעה?
הוא יכול להיות רלוונטי. טנטון מטריד עשוי להשפיע על שינה, ריכוז ואיכות החיים. גם הנחיות רפואיות בינלאומיות מתייחסות להשפעה התפקודית והנפשית של טנטון כחלק מהערכת חומרתו. אבל חשוב שהתיאור יהיה אמין ועקבי עם התיעוד הרפואי.
שאלות נפוצות
התחילו לי צפצופים באוזניים אחרי תאונת דרכים. האם זה טנטון?
זה יכול להתאים לטנטון, אך האבחנה והבירור צריכים להיעשות רפואית.
כרית האוויר נפתחה ומאז אני שומע פחות. האם יש קשר?
פגיעות שמיעה וטנטון בעקבות פתיחת כרית אוויר תוארו בספרות, אבל הקשר צריך להיבחן בכל מקרה לפי ציר הזמן והבדיקות.
בדיקת השמיעה תקינה אבל יש לי טנטון. זה אפשרי?
כן. טנטון יכול להופיע גם ללא ירידת שמיעה משמעותית בבדיקת האודיומטריה הרגילה.
האם כל טנטון מזכה ב־10% נכות?
לא. סעיף 10% שבתקנות מופיע בהקשר מוגדר של חבלה אקוסטית עם עקומת שמיעה אופיינית.
ירידת השמיעה הופיעה פתאום אחרי התאונה. אפשר לחכות לתור רגיל?
לא מומלץ. ירידת שמיעה פתאומית יכולה להצריך הערכה רפואית דחופה.
היה לי טנטון קל עוד לפני התאונה. אין לי תביעה?
לא בהכרח. יש לבדוק אם התאונה גרמה להחמרה מוכחת.
טנטון יכול להיות קשור גם לחבלת ראש?
כן, הדבר מתואר בספרות, גם עם וגם בלי ירידת שמיעה נלווית.
לסיכום
טנטון וירידה בשמיעה אחרי תאונת דרכים הם תחום שבו חשוב במיוחד לחבר בין הרפואה למשפט. לא כל צפצוף אחרי תאונה הוא נכות. לא כל ירידה בשמיעה נגרמה מהתאונה. ולא כל טנטון שווה אוטומטית 10%. צריך לבדוק:
מה היה מנגנון התאונה;
האם הייתה חבלת ראש;
האם נפתחה כרית אוויר;
מתי התחילו התסמינים;
מה מראות בדיקות השמיעה;
מה היה המצב לפני התאונה;
והאם קיימת פגיעה תפקודית מתמשכת.
רק לאחר מכן אפשר להעריך בצורה מקצועית את הקשר הסיבתי, הנכות ואת גובה הפיצוי.
התחילו לכם טנטון או ירידה בשמיעה אחרי תאונת דרכים?
משרד עורכת הדין שרון כהן מייצג נפגעי תאונות דרכים בתיקים הכוללים טנטון, ירידה בשמיעה, פגיעות ראש, סחרחורת, צליפת שוט ופגיעות אא״ג נוספות.
עודכן: אוגוסט 2026
המידע במאמר כללי ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי או משפטי. במקרה של ירידה פתאומית בשמיעה יש לפנות לקבלת הערכה רפואית מתאימה ללא דיחוי.
