כמה התיק שלי שווה? מדריך קצר להבנת שווי תביעת נזקי גוף

זו אולי השאלה הראשונה שעולה אחרי תאונה. ובצדק: לפני שמתחילים הליך, חשוב להבין מה פוטנציאל הפיצוי. אין “תג מחיר” אחיד—שווי התביעה נבנה משילוב של נתונים רפואיים, תעסוקתיים ומשפטיים, ומהאופן שבו מציגים את הראיות.

מה באמת נכנס למשוואה?

1) גיל ותוחלת עבודה

גיל הנפגע קובע את אופק הזמן שבו הפגיעה משפיעה: אדם בתחילת דרכו צפוי לספוג פגיעה מצטברת לאורך יותר שנים—בקריירה, בשכר ובהוצאות עזר—ולכן האפקט הכספי עשוי להיות משמעותי יותר מאשר בסוף הקריירה.

2) בסיס שכר ופוטנציאל הכנסה

בתי המשפט בוחנים גם את מה שהיה בפועל וגם את מה שהיה צפוי.
• הכנסה נוכחית: בודקים אם נוצר פער ממשי מול התקופה שלפני האירוע.
• כושר השתכרות עתידי: לא רק הטבלאות חשובות, אלא מסלול הקריירה. לדוגמה, סטודנטית להנדסת תוכנה שעתידה להיחשף להצעות שכר גבוהות—גם אם טרם השתכרתה הרבה—תיבחן לפי הפוטנציאל הסביר שלה.
• השבחת שכר אחרי התאונה: עלייה בשכר לא בהכרח שוללת פגיעה תפקודית—לפעמים היא תוצאה של התאמות, מאמץ חריג או תפקיד פחות תובעני. המשפט מתעניין ביכולת שנפגעה, לא רק במספר החודשי.

3) נכות רפואית מול תפקוד אמיתי

אחוזי נכות הם נקודת מוצא, אבל הדיון האמיתי הוא תפקודי: כיצד הפגימה “מתורגמת” לחיים ולעבודה.
• זמרת שאיבדה גובה צליל ויציבות קולית עלולה לאבד מקור פרנסה מרכזי, גם אם המספר היבש של האחוזים לא “מרשים”.
• נגר שחסרה לו תחושת דיוק באצבעות—הפגיעה בו היא בליבת המקצוע.
אותה דרגת נכות יכולה להיות דרמטית במקצוע אחד ושולית באחר—וזה בדיוק לב החישוב.

4) קשר סיבתי, תיעוד ודיוק ראייתי

הוכחת הקשר בין האירוע לנזק נשענת על רצף טיפולי ותיעוד עקבי: סיכומי ביקור, אבחנות הדמיה, בדיקות אובייקטיביות, עדכוני תלונות וחוות‐דעת. פערי תיעוד, “חורים” בזמן או תלונות כלליות מדי—מקטינים משקל ראייתי. תפקידנו לוודא שהתיק הרפואי “מדבר” בשפה שהמומחים והשופטים מבינים

ראשי הנזק המרכזיים (בקצרה)

• הפסדי השתכרות: עבר ועתיד, כולל אובדן קידום או שינוי מסלול קריירה.
• עזרת הזולת והוצאות שיקום: בבית, בעבודה ובקהילה (מטפלים, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, נסיעות).
• הוצאות רפואיות: גם טיפולים וציוד שאינם מכוסים באופן מלא.
• כאב וסבל: רכיב לא ממוני המביא בחשבון את חוויית הפגיעה והשלכותיה.

⸻

למה לא לזרוק מספרים מהמותן?

בפגישה ראשונה אין מי שיכול להתחייב על סכום סופי. התוצאה תלויה בזהות המומחים, בגישה השיפוטית, בקצב ההחלמה, בסיבוכים שלא נצפו ובשינויים תעסוקתיים. מה שכן אפשר וצריך לעשות הוא לבנות טווח ריאלי ואסטרטגיית הוכחה שמגדילה את הסיכוי לקצה העליון של אותו טווח.

⸻

היתרון שלי: חשיבה של “הצד השני” וצוות רפואי צמוד

לפני שהקמתי משרד עצמאי ייצגתי את
קרנית – הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים,
בתי חולים בתיקי רשלנות רפואית,
וחברות ביטוח בתביעות נזקי גוף מורכבות.
הניסיון הזה מעניק לי יתרון מובנה: אני מכירה מבפנים את אופן החשיבה, הבקרה וההתנגדויות—ויודעת כיצד לבנות תיק שעובר אותן.

במשרד שלי אנחנו עובדים כתף אל כתף עם רופאים ומומחים רפואיים מתחומי אורתופדיה, נוירולוגיה, אף־אוזן־גרון, פסיכיאטריה ועוד. כבר בתחילת הדרך אנו ממפים את התיק הרפואי, מאתרים חסרים, מפנים לבדיקה הנכונה בזמן הנכון, ומכינים את הלקוח לוועדות ולבדיקות—כדי שכל פרט רפואי יגבה את הסיפור המשפטי.

⸻

מודל ברור והוגן: לא קיבלת – לא שילמת

שכר הטרחה שלי נגזר מהתוצאה. אם אין פיצוי—אין תשלום. העיקרון הזה מיישר אינטרסים ומבטיח ניהול נחוש, חכם ומדויק של התיק.

⸻

מילה אחרונה

שווי התיק אינו תוצר של תקווה או של כותרת, אלא של עבודת עומק: רפואה , משפט ואסטרטגיה.
אני, עו״ד שרון כהן, מביאה יותר מעשור של ניסיון “מהצד השני” לצד מאות תיקים שהסתיימו בהצלחה—ומלווה את לקוחותיי אישית, מתחילת הדרך ועד קבלת הכסף בחשבון.

📞 רוצה הערכת פוטנציאל אמיתית לתיק שלך? שיחת היכרות ללא עלות—ונצא יחד לדרך