אבחון מאוחר או אבחון שגוי עלול להוביל להחמרה משמעותית במצב הבריאותי, לעיכוב בטיפול ולהגדלת הסיכון לנכות ואף למוות.
כאשר גורם רפואי חורג מסטנדרט הטיפול הסביר, וכתוצאה מכך נגרם למטופל נזק — ייתכן שמדובר ברשלנות רפואית המזכה בפיצוי.
⸻
מתי מדובר ברשלנות רפואית?
כדי לבחון אם קיימת אחריות משפטית, נבדקים ארבעה יסודות מרכזיים:
1.חובת זהירות – קיימת חובה על המטפל לפעול במיומנות ובזהירות כלפי המטופל.
2.הפרת החובה – חריגה מסטנדרט מקצועי מקובל, לדוגמה: אי-הפניה לבדיקות נדרשות או אי-מעקב אחרי תוצאות.
3.קשר סיבתי – הטעות או ההחמצה גרמה בפועל לנזק או תרמה להיווצרותו.
4.נזק – פיזי, נפשי או כלכלי.
חשוב להדגיש: לא כל טעות רפואית היא רשלנות. גם ברפואה קיימת מידה של אי-ודאות. ההבחנה נעשית בין טעות סבירה במסגרת שיקול דעת רפואי לבין התנהלות שאינה עומדת בסטנדרט רפואי סביר — כפי שנקבע בפסיקת בית המשפט העליון.
⸻
דוגמאות למקרים נפוצים
•התעלמות מתסמינים “אדומי דגל” (כאב חזה, תסמינים נוירולוגיים חדשים, ירידה חדה במשקל).
•איחור או מחדל בהפניה לבדיקות הדמיה, דם או ביופסיה.
•פענוח שגוי של בדיקות (CT, MRI, ממוגרפיה, צילום חזה).
•אי-מעקב אחר תוצאות שהתקבלו או הפסקת בירור רפואי באמצע.
•כשלים בתקשורת בין מטפלים – מידע שלא הועבר או תוצאות שלא נבדקו.
•ייחוס שגוי של תסמינים חמורים למצב קל (“מתח”, “עייפות”) במקום בירור מעמיק.
⸻
ההשלכות האפשריות
איחור באבחון עלול להביא לטיפול ממושך ואגרסיבי יותר, לירידה בסיכויי ההחלמה, לאובדן הכנסה, לצורך בעזרת צד שלישי ואף לנכות קבועה.
⸻
מה לעשות עכשיו
1.פנו מיד לקבלת טיפול רפואי מתאים.
2.שמרו כל מסמך רפואי – הפניות, סיכומי ביקור, תוצאות בדיקות, דיסקים של הדמיות.
3.ערכו ציר זמן מסודר: מתי הופיעו התסמינים, למי פניתם ומה נאמר לכם.
4.אל תחתמו על טפסים או הסכמים מול גורם רפואי או מבטח ללא ייעוץ משפטי.
5.אל תמהרו להגיש תלונה לגורם רפואי לפני התייעצות – כדי שלא תפגעו בזכויותיכם.
6.פנו לעורך דין הבקיא ברשלנות רפואית לבדיקה ראשונית של סיכויי התביעה.
⸻
איך המשרד שלנו מסייע
•בדיקה ראשונית ללא עלות וללא התחייבות.
•איסוף מלא של התיק הרפואי מכל הגורמים (קופות החולים, בתי החולים, מכוני הדמיה).
•קבלת חוות דעת ממומחה רפואי רלוונטי – אונקולוג, נוירולוג, קרדיולוג וכדומה.
•הערכת נזק: הוצאות רפואיות, הפסדי השתכרות, עזרת צד ג׳, כאב וסבל.
•ניהול מו״מ מול חברות הביטוח והגשת תביעה לבית המשפט עד לקבלת פיצוי הוגן.
⸻
סוגי הפיצויים האפשריים
•הוצאות רפואיות בעבר ובעתיד (טיפולים, תרופות, שיקום).
•אובדן שכר והפסדי פנסיה.
•עזרת צד שלישי והתאמות בבית וברכב.
•כאב, סבל ונזק לא-ממוני.
(הכול כפוף לראיות, לחוות דעת רפואית ולהערכת סיכויי ההליך.)
⸻
התיישנות – חשוב לדעת
ברוב המקרים, תקופת ההתיישנות בתביעות רשלנות רפואית היא שבע שנים ממועד המעשה או המחדל הרשלני
במקרה של קטינים – ההתיישנות מתחילה רק מגיל 18 ונמשכת עד גיל 25.
כאשר הנזק או הרשלנות התגלו רק מאוחר יותר, ניתן לעיתים למנות את תקופת ההתיישנות ממועד הגילוי (“כלל הגילוי המאוחר”).
כיוון שכל מקרה נבחן לגופו, מומלץ לפנות לייעוץ משפטי בהקדם האפשרי כדי שלא תיפגע הזכות לתבוע.
⸻
שאלות נפוצות
איך מוכיחים שאפשר היה לאבחן מוקדם יותר?
באמצעות חוות דעת מומחה רפואי שמנתחת מה היה הסטנדרט הסביר באותה נקודת זמן, אילו בדיקות היה על הרופא לבצע, ומה ההשפעה של העיכוב על הנזק שנגרם.
איחור באבחון סרטן – האם זו תמיד רשלנות?
לא בהכרח. יש לבדוק אם היו סימנים שחייבו המשך בירור ואם ההחמצה חרגה מסטנדרט רפואי סביר.
כמה זמן נמשך ההליך?
תיקים מסוג זה נמשכים בדרך-כלל חודשים ואף למעלה מכך, בהתאם למורכבות הרפואית ולזמינות המומחים. לעיתים ניתן להגיע להסדר מוקדם מול המבטחת.
האם חייבים חוות דעת רפואית?
כן. חוות הדעת היא ליבת התיק – בלעדיה לא ניתן להוכיח סטייה מהסטנדרט או קשר לנזק.
אין לי את כל המסמכים – מה עושים?
המשרד מטפל באיסוף מלא של כל החומר הרפואי בשמכם, כולל הדמיות מקוריות, סיכומי ביקור ותוצאות בדיקות.
⸻
לפגישה ראשונית כדאי להביא
תעודת זהות, סיכומי ביקור והפניות, תוצאות בדיקות, דיסקים של הדמיות, רשימת תרופות, ותיעוד הכנסות והוצאות
הערת אחריות
המידע בעמוד זה הוא כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לגופו בהתאם לנסיבותיו ולחוות דעת מומחים רפואיים
מאמרי אבחון מאוחר או שגוי של מחלות