הריון ולידה הם רגעים מכוננים — וכשהטיפול חורג מרמת הזהירות המצופה ונגרם נזק לאם או ליילוד, ייתכן שמדובר ברשלנות רפואית המזכה בפיצויים משמעותיים. דף זה מסביר בפשטות מתי יש עילת תביעה, מה אוספים, איך מתקדמים, ומה חשוב לדעת על התיישנות.
רשלנות רפואית קיימת כשהייתה חובת זהירות, הייתה הפרת חובה (סטייה מהפרקטיקה הסבירה), נגרם נזק, ויש קשר סיבתי בין ההפרה לנזק. דוגמאות שכיחות:
הריון: אי־הפניה/עיכוב בבדיקות חיוניות (סקירות, סקר ביוכימי/NIPT, סוכרת הריונית), פענוח לקוי של ממצאים, אי־מעקב אחר רעלת הריון.
לידה: הימנעות/איחור לא־סביר בניתוח קיסרי, ניהול שגוי של לידה מכשירנית (ואקום/מלקחיים), התעלמות מדפוסי מצוקה עוברית במוניטור (CTG), טיפול לא תקין בזיהומים, התרשלות בשלבי התפעול הראשונים לאחר הלידה (ניאונטולוגיה).
בכל מקרה נדרש חוות דעת מומחה רפואי בתחום הרלוונטי (מיילדות/ניאונטולוגיה/נוירולוגיה ילדים וכו׳).
ללקוח/ה יש זכות לעיין ולקבל העתק הרשומה הרפואית שלו/ה מהמוסד הרפואי (סעיף 17 לחוק זכויות החולה). אפשר לפנות עצמאית למחלקת הרשומות של בית החולים/הקופה או להגיש בקשה דיגיטלית במערכות המוסד.
מה לבקש בדרך כלל: תיק מעקב הריון מלא (כולל סקירות ואולטרסאונד), תוצאות בדיקות מעבדה, דוחות חדר לידה וניתוח, רישומי CTG, תיק ניאונטולוגי/פגייה, טפסי הסכמה לטיפול/לניתוח.
בגיר/ה (הורה שניזוק/ה): בדרך כלל 7 שנים ממועד האירוע או ממועד גילוי הנזק.
קטין/ה שניזוק/ה בלידה: בדרך כלל ניתן לתבוע עד גיל 25 (7 שנים מגיל 18).
מקרי “הולדה בעילה/בעוולה” של ההורים (למשל אי־אבחון מום עוברי שהוביל לאי־ביצוע הפסקת הריון): ברוב המקרים ההתיישנות היא 7 שנים מיום הלידה של הקטין/ה. זה תחום עם פסיקה מתעדכנת – חשוב ייעוץ פרטני.
שימו לב: דיני ההתיישנות כוללים חריגים וכללים של “גילוי מאוחר”. בחינת הזכויות דורשת בדיקה פרטנית של ציר הזמנים והמסמכים.
אוספים מסמכים: בקשה לרשומה רפואית מלאה מההיריון, הלידה והאשפוזים הראשונים.
מתעדים הוצאות ונזקים: טיפולים, תרופות, נסיעות, שעות עזרה, חופשת ליווי, חינוך/שיקום.
פונים לייעוץ משפטי: בדיקת סיכויי תביעה מול בית חולים/קופה/רופאים, איתור תחום המומחה.
חוות דעת מומחים: מיילדות/גניקולוגיה, ניאונטולוגיה, נוירולוגיה ילדים, ולעיתים אורתופדיה/גנטיקה/רדיולוגיה.
מסלולים מקבילים (לא במקום תביעה נזיקית): בדיקת זכאויות בביטוח לאומי – למשל גמלת ילד נכה בהתאם לליקוי/תלות, ועזרה בקצבאות/ועדות רפואיות.
בהתאם לנסיבות ולחומרת הפגיעה: הוצאות רפואיות ושיקומיות בעבר ובעתיד, התאמות דיור/רכב, עזרת צד ג׳, הפסדי השתכרות/כושר השתכרות עתידי, כאב וסבל, ציוד שיקומי, טיפולים פרא־רפואיים ועוד. היקף הפיצוי נגזר מחוות הדעת הרפואיות והכלכליות.
האם תביעה נגד בית חולים “חוסמת” טיפול עתידי?
לא. הזכות לטיפול רפואי אינה מותנית בעמדתכם המשפטית.
אין לי את כל החומר הרפואי — מה עושים?
מתחילים ממה שיש ומבקשים העתקי רשומה. היעדר תיעוד מלא יכול ליצור נזק ראייתי למוסד הרפואי לפי הדין.
עברו כבר כמה שנים — האם עדיין אפשר?
ייתכן. בדקו מיד את ההתיישנות והאם מתקיימים חריגי “גילוי מאוחר” או כללים ייחודיים (למשל תביעת קטין/ה).
המידע בעמוד זה כללי ואינו תחליף לייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו, המסמכים הרפואיים, ציר הזמנים והדין החל.
כחלק מהשירות שלנו, אנו מציעים:
מאמרי רשלנות רפואית בהריון ולידה