עובד מחליק על רצפה רטובה במשרד. עובדת נופלת במדרגות. טכנאי נופל מסולם. פועל נפגע מנפילה מגובה באתר בנייה. עובד מחסן מועד בגלל משטח או ארגז שהושארו במעבר.
בכל המקרים האלה עולה כמעט מיד השאלה:
האם זו תאונת עבודה, וכמה פיצויים אפשר לקבל על נפילה בעבודה?
כדי לענות נכון צריך להפריד בין שני מסלולים משפטיים שונים:
- תביעה להכרה בתאונת עבודה מול המוסד לביטוח לאומי.
- תביעת נזיקין נגד המעסיק, קבלן, בעל המקום או גורם אחר שאחראי לנפילה.
ההבדל ביניהם מהותי.
כדי לקבל זכויות מביטוח לאומי, אין צורך להוכיח שהמעסיק התרשל. צריך להוכיח שהנפילה התרחשה תוך כדי העבודה ועקב העבודה.
לעומת זאת, כדי לקבל פיצויים נוספים בתביעה נגד המעסיק או נגד צד שלישי, לא מספיק להראות שנפלתם בזמן העבודה. יש להוכיח שמישהו התרשל, שהתרשלותו גרמה לתאונה ושנגרם בעקבותיה נזק.
לכן נפילה אחת עשויה להוביל לשתי תביעות שונות אך לא כל נפילה מזכה אוטומטית בשני המסלולים.
האם כל נפילה בעבודה נחשבת תאונת עבודה?
לא כל נפילה שהתרחשה פיזית במקום העבודה מוכרת באופן אוטומטי, אך נפילה שהתרחשה תוך כדי העבודה ועקב העבודה עשויה להיות מוכרת כתאונת עבודה.
הביטוח הלאומי מגדיר פגיעה בעבודה כתאונת עבודה שאירעה תוך כדי העבודה ועקב העבודה, וכן מכיר במקרים נוספים שנקבעו בחוק, לרבות תאונות בדרך לעבודה וממנה, תאונות בנסיבות מסוימות בהפסקת אוכל ופגיעות במהלך עבודה מהבית.
דוגמאות נפוצות למקרים שעשויים להיחשב תאונת עבודה:
- החלקה על רצפה רטובה במשרד, בחנות או במפעל;
- נפילה במדרגות במהלך העבודה;
- נפילה מסולם בזמן ביצוע משימה;
- נפילה מפיגום, מגג או ממשטח עבודה;
- מעידה בגלל כבל, ציוד, ארגז או מכשול במעבר;
- נפילה במחסן במהלך סידור או הורדת סחורה;
- נפילה באתר בנייה;
- נפילה בעת ירידה או עלייה מרכב עבודה;
- נפילה בעת מעבר בין מחלקות או עמדות עבודה;
- נפילה בבית בזמן עבודה מהבית, אם התרחשה תוך כדי ועקב ביצוע העבודה.
העובדה שלא נמצא מפגע בטיחותי אינה שוללת בהכרח הכרה בביטוח הלאומי. לדוגמה, עובד יכול למעוד בזמן שהוא מבצע פעולה הקשורה לעבודתו, גם בלי שניתן להצביע על רצפה שבורה או על ציוד פגום.
עם זאת, כאשר הנפילה נגרמה מאירוע רפואי פנימי שאינו קשור לעבודה, כגון אובדן הכרה מסיבה רפואית בלבד, עשויה להתעורר מחלוקת בשאלה אם העבודה תרמה לנפילה או לנזק שנגרם ממנה.
נפילה בעבודה לעומת תביעה נגד המעסיק – מה ההבדל?
הכרה בביטוח לאומי ותביעה נגד המעסיק הן שתי שאלות שונות.
בתביעה לביטוח לאומי השאלה המרכזית היא: האם הנפילה התרחשה תוך כדי העבודה ועקב העבודה? אין צורך להוכיח שהמעסיק היה אשם או שידע מראש על המפגע.
בתביעת נזיקין נגד המעסיק השאלות הן:
- האם המעסיק היה חייב לנקוט אמצעי בטיחות?
- האם הוא הפר את החובה?
- האם ניתן היה למנוע את התאונה באמצעים סבירים?
- האם ההפרה גרמה לנפילה?
- ומהו הנזק שנגרם לעובד?
לכן עובד יכול להיות מוכר כנפגע עבודה ולקבל דמי פגיעה מביטוח לאומי, אך לא להצליח בתביעה נגד המעסיק אם לא הוכחה התרשלות. מן הצד השני, כאשר נפילה נגרמה בגלל סביבת עבודה לא בטוחה, ציוד פגום, היעדר הדרכה או שיטת עבודה מסוכנת, עשויה להתקיים לצד הזכויות בביטוח הלאומי גם עילת תביעה בנזיקין.
מתי אפשר לתבוע את המעסיק על נפילה בעבודה?
מעסיק אינו אחראי באופן אוטומטי לכל תאונה שאירעה לעובד, אך מוטלת עליו חובה לנקוט אמצעים סבירים להגנה על בטיחות העובדים. תביעה נגד המעסיק עשויה להתעורר, בין היתר, כאשר הנפילה נגרמה עקב:
- רצפה רטובה שלא נוקתה או שלא סומנה;
- מדרגות שבורות, חלקות או ללא מאחז מתאים;
- תאורה לקויה;
- מעבר חסום בציוד, כבלים או ארגזים;
- סולם פגום או לא מתאים למשימה;
- פיגום לא תקין;
- פתח, בור או קצה משטח שלא גודרו;
- היעדר מעקה או אמצעי הגנה מפני נפילה;
- ציוד מגן שלא סופק;
- היעדר הדרכה מתאימה;
- שיטת עבודה לא בטוחה;
- דרישה לבצע משימה מסוכנת ללא כוח אדם או ציוד מתאים;
- היעדר פיקוח על ביצוע העבודה;
- אי־תיקון מפגע שעליו המעסיק כבר ידע או שהיה עליו לדעת.
משרד העבודה קובע שעובד צריך לקבל הדרכה על הסיכונים ועל אמצעי ההגנה לפני תחילת העבודה ובהמשך באופן תקופתי או כאשר חל שינוי בפעילות. בעבודה בגובה קיימות גם דרישות ייעודיות להדרכה ולציוד מתאים. לא די בעצם קיומו של מפגע. צריך להראות שהוא גרם לנפילה ולנזק.
נפילה מגובה בעבודה
נפילה מגובה בעבודה היא אחת מתאונות העבודה העלולות לגרום לפגיעות קשות במיוחד: פגיעת ראש, שברים באגן ובגפיים, פגיעה בעמוד השדרה, נזק עצבי ולעיתים צורך בשיקום ממושך. כאשר העבודה נכללת בהגדרת עבודה בגובה, קיימות דרישות בטיחות מיוחדות. מבצע העבודה נדרש, בין היתר, לדאוג להדרכה באמצעות מדריך מוסמך ולספק את הציוד הנדרש לביצוע העבודה.
בתביעה בעקבות נפילה מגובה יש לבדוק:
- האם העובד עבר הדרכת עבודה בגובה;
- האם ההדרכה הייתה בתוקף והתאימה למשימה;
- האם סופקה רתמה או מערכת למניעת נפילה;
- האם היה מקום עיגון מתאים;
- האם הותקן מעקה;
- האם הסולם, הפיגום או הבמה היו תקינים;
- האם היה פיקוח;
- והאם שיטת העבודה שנקבעה הייתה בטוחה.
העובדה שהעובד הסכים לבצע את המשימה אינה פוטרת כשלעצמה את המעסיק מחובות הבטיחות המוטלות עליו.
נפילה מסולם בעבודה
בתאונות של נפילה מסולם בעבודה, חשוב לבדוק לא רק אם הסולם היה שבור. לעיתים הרשלנות קשורה לכך שהסולם לא התאים לגובה או לסוג העבודה, לא הוצב על משטח יציב, לא אובטח, העובד נדרש לעבוד לבדו, לא ניתנה הדרכה או שניתן היה לבצע את המשימה באמצעות אמצעי בטוח יותר.
יש לתעד, ככל האפשר:
- את הסולם עצמו;
- מיקומו לאחר התאונה;
- גובה העבודה;
- מצב הקרקע;
- הציוד שנשא העובד;
- מי נתן את ההוראה;
- מי נכח במקום;
- ואיזו הדרכה ניתנה לפני ביצוע המשימה.
אין למהר להחזיר סולם פגום לשימוש או לאפשר את השלכתו לפני שנשמר תיעוד מתאים.
החלקה על רצפה רטובה בעבודה
גם החלקה בעבודה יכולה להקים אחריות, אך לא בכל מקרה. צריך לבחון:
- מה גרם לרטיבות;
- כמה זמן היא הייתה קיימת;
- האם המעסיק או חברת הניקיון ידעו עליה;
- האם הוצב שלט אזהרה;
- האם היה נוהל ניקיון ובדיקה;
- האם מדובר בחומר שמנוני או במים;
- האם קיימות מצלמות;
- והאם נמסר דיווח קודם על המפגע.
אם חברת ניקיון חיצונית הייתה אחראית למקום, ייתכן שהתביעה לא תהיה רק נגד המעסיק. בהתאם לנסיבות, ניתן לבחון אחריות גם של חברת הניקיון, בעל הנכס, חברת ניהול או גורם אחר.
האם אפשר לתבוע גורם נוסף מלבד המעסיק?
כן, במקרים המתאימים. נפילה בעבודה עשויה להיגרם עקב התרשלות של גורם שאינו המעסיק הישיר, למשל:
- קבלן ראשי באתר בנייה;
- קבלן משנה אחר;
- בעל המקרקעין;
- חברת ניהול;
- חברת ניקיון;
- חברה שאחראית לתחזוקה;
- יצרן או ספק של ציוד פגום;
- מזמין העבודה;
- או בעל עסק שבשטחו בוצעה העבודה.
בתיקים שבהם מעורבים כמה גורמים חשוב לבדוק את ההסכמים, חלוקת האחריות, מי שלט בשטח ומי היה אחראי בפועל על הבטיחות. אם מוגשת תביעת פיצויים נגד צד שלישי בגין הפגיעה בעבודה, יש להודיע על כך גם למחלקת נפגעי עבודה בביטוח הלאומי.
המעסיק אומר שהעובד עצמו גרם לנפילה – האם אין תביעה?
לא בהכרח.
מול הביטוח הלאומי
הכרה בתאונת עבודה אינה מבוססת בדרך כלל על השאלה מי אשם. עם זאת, החוק כולל הוראה מיוחדת לגבי תאונה שאירעה כאשר עובד נהג ברשלנות וגם הפר הוראה חוקית או הוראה של המעסיק בעניין עבודתו. גם בהקשר הזה קיימים סייגים, בין היתר כאשר התאונה גרמה למוות, לנכות או לאי־כושר של עשרה ימים לפחות. לכן יש לבדוק את נסיבות המקרה ולא להסתפק בטענה כללית של המעסיק שהעובד ״לא נזהר״
בתביעה נגד המעסיק
המעסיק יכול לטעון לאשם תורם של העובד. אם הטענה מתקבלת, הפיצוי עשוי להיות מופחת בהתאם לחלקו של העובד בגרימת התאונה. אולם בתי המשפט מדגישים את חובתו המוגברת של המעסיק ליצור שיטת עבודה בטוחה, להדריך ולפקח. בפסיקה שעסקה בנפילת עובד הובחנה טעות רגעית או חוסר תשומת לב של עובד שפעל במסגרת שיטת העבודה שקבע המעסיק, מנטילה מודעת של סיכון בלתי סביר.
לכן לא כל טעות של העובד מצדיקה הפחתת פיצוי, ובוודאי שלא שוללת את התביעה באופן אוטומטי.
אילו זכויות מקבלים מביטוח לאומי לאחר נפילה בעבודה?
כאשר הנפילה מוכרת כתאונת עבודה, עשויות לעמוד לנפגע כמה זכויות.
טיפול רפואי
עובד שכיר צריך לקבל מהמעסיק טופס בל/250 ולהציגו לקופת החולים לצורך קבלת טיפול רפואי כנפגע עבודה. עצמאי ממלא טופס בל/283. לאחר מכן יש לקבל ״תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה.״
דמי פגיעה
דמי פגיעה נועדו לפצות על אובדן הכנסה בתקופה שבה הנפגע אינו מסוגל לעבוד עקב התאונה. שיעורם מחושב בדרך כלל לפי 75% מההכנסה המבוטחת, בכפוף לכללי החישוב ולתקרה המתעדכנת. ניתן לקבל דמי פגיעה עבור תקופה של עד 91 ימים.
נכות מעבודה
אם לאחר תקופת ההחלמה נשארה מגבלה, ניתן להגיש תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה. הזכאות נקבעת לפי שיעור הנכות והאם היא זמנית או קבועה:
- נכות זמנית בשיעור 9% ומעלה עשויה לזכות בקצבה זמנית;
- נכות קבועה בשיעור 9%–19.99% מזכה במענק חד־פעמי;
- נכות קבועה בשיעור 20% ומעלה מזכה בקצבה חודשית;
- נכות קבועה הנמוכה מ־9% אינה מזכה במענק או בקצבת נכות מעבודה.
תקנה 15
כאשר נקבעת נכות לצמיתות והנפגע אינו מסוגל לחזור לעבודתו הקודמת, ובשל הפגיעה נגרמה ירידה קבועה של יותר מ־20% בהכנסתו, הוועדה יכולה, בתנאים המתאימים, להגדיל את דרגת הנכות עד מחצית מדרגת הנכות הרפואית שנקבעה.
האם אפשר לקבל גם ביטוח לאומי וגם פיצויים מהמעסיק?
כן, ניתן לנהל את שני המסלולים, אך אין כפל פיצוי מלא על אותו נזק. הנפגע יכול לקבל דמי פגיעה, מענק או קצבת נכות מעבודה, ובמקביל לתבוע את המעסיק או גורם אחר אם קיימת עילת רשלנות.
עם זאת, גמלאות הביטוח הלאומי הקשורות לתאונה מובאות בדרך כלל בחשבון במסגרת חישוב הפיצויים בתביעת הנזיקין. מטרת הניכוי היא למנוע מצב שבו הנפגע מקבל פעמיים פיצוי על אותו נזק.
אין פירוש הדבר שתביעת הנזיקין מיותרת. היא יכולה לכלול ראשי נזק וסכומים שאינם מכוסים במלואם באמצעות גמלאות הביטוח הלאומי.
אילו פיצויים ניתן לתבוע מהמעסיק?
אם הוכחה אחריות המעסיק או צד שלישי, התביעה עשויה לכלול:
כאב וסבל
פיצוי בגין הפגיעה הגופנית, הטיפולים, הניתוחים, תקופת ההחלמה והנכות שנותרה.
הפסדי שכר בעבר
הפסדי הכנסה שנגרמו ממועד התאונה ועד לסיום התביעה.
אובדן כושר השתכרות בעתיד
כאשר הנכות צפויה להשפיע על היכולת לעבוד ולהרוויח בעתיד.
הפסדי פנסיה וזכויות סוציאליות
ירידה בשכר עשויה לגרום גם להפסד הפרשות פנסיוניות וזכויות נלוות.
עזרת הזולת
עזרה שקיבל הנפגע מבני משפחה או מאדם ששכר לצורך רחצה, לבוש, הסעות, קניות, טיפול בילדים או עבודות הבית.
הוצאות רפואיות ונסיעות
הוצאות סבירות הקשורות לתאונה, בכפוף לצורך הרפואי ולכיסוי הקיים ממקורות אחרים. גובה הפיצוי אינו נקבע רק לפי שם הפגיעה. שבר בקרסול, פגיעת גב או קרע בכתף עשויים להשפיע באופן שונה על עובד משרד, פועל בניין, נהג, טכנאי או עצמאי.
מה עושים מיד לאחר נפילה בעבודה?
קודם כול – פונים לטיפול רפואי
הבריאות קודמת לתביעה. אם קיימת פגיעה משמעותית, כאב חריג, חבלת ראש, קושי לעמוד, נימול, חולשה או מגבלה משמעותית – יש לפנות לקבלת טיפול מתאים. בעת הבדיקה חשוב לציין במפורש שהפגיעה נגרמה בנפילה בעבודה ולתאר כיצד אירעה.
מודיעים למעסיק
יש למסור דיווח סמוך ככל האפשר לתאונה. מומלץ לעשות זאת גם בכתב ולשמור את ההודעה.
מצלמים את המקום
ככל שהדבר אפשרי ובטוח, יש לצלם:
- את המפגע;
- הסולם, הפיגום או המדרגות;
- הרצפה;
- התאורה;
- היעדר מעקה או שילוט;
- הנעליים או הציוד;
- והחבלות הנראות לעין.
שומרים פרטי עדים
יש לקבל שמות ומספרי טלפון של עובדים, לקוחות או אנשים אחרים שראו את הנפילה או את המפגע.
מבקשים לשמור מצלמות
מצלמות אבטחה עלולות להימחק בתוך זמן קצר. יש לפנות במהירות בבקשה לשימור התיעוד.
מקבלים טופס בל/250
עובד שכיר צריך לקבל מהמעסיק טופס הפניה לטיפול רפואי כנפגע עבודה. לאחר מכן מגישים טופס 211 תביעה לדמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה.
מגישים את התביעה במועד
תביעה לדמי פגיעה יש להגיש בתוך 12 חודשים ממועד הפגיעה. הגשה מאוחרת עלולה לפגוע בזכאות, ולכן לא נכון להמתין עד שהטיפול הרפואי יסתיים
אילו ראיות חשוב לשמור?
בתביעה בעקבות נפילה בעבודה מומלץ לשמור:
- תמונות וסרטונים מהזירה;
- סרטוני מצלמות אבטחה;
- פרטי עדים;
- דו״ח תאונה פנימי;
- התכתבות עם המעסיק;
- הודעות שנשלחו מיד לאחר התאונה;
- הוראות עבודה;
- מסמכי הדרכה ובטיחות;
- רישומי בדיקת סולם, פיגום או ציוד;
- מסמכים רפואיים;
- אישורי מחלה;
- תלושי שכר;
- קבלות על הוצאות;
- ותיעוד של השינוי בתפקוד.
אין להסתפק בתמונה אחת של הפגיעה בגוף. בתביעה נגד המעסיק חשוב במיוחד להוכיח מה גרם לנפילה.
לא היו עדים לנפילה – האם אפשר להגיש תביעה?
כן.
עד ראייה יכול לחזק את התביעה, אבל אינו תנאי מוחלט להכרה.
