הבוס צעק עליכם מול כל העובדים.
הוטחה בכם האשמה חמורה שלא ציפיתם לה.
זומנתם לפגישה, הושפלתם או פוטרתם באופן חריג.
לקוח איים עליכם.
הייתם עדים לתאונה קשה במקום העבודה.
ומאז האירוע התחילו חרדה, התקפי בכי, חוסר שינה, פחד לחזור לעבודה, דיכאון או התקפי חרדה.
האם זו תאונת עבודה?
ייתכן, אבל עצם העובדה שנגרמה פגיעה נפשית בעבודה אינה מספיקה. כדי שמצב נפשי יוכר כתאונת עבודה במסלול של אירוע תאונתי, צריך בדרך כלל להצביע על אירוע מיוחד בעבודה: אירוע מסוים שניתן לזהות בזמן ובמקום, שחרג משגרת העבודה והיה בעל השפעה נפשית אפשרית על העובד המסוים.
הביטוח הלאומי מכיר עקרונית בפגיעה נפשית שנגרמה עקב אירוע מיוחד בעבודה, אך בוחן תביעות כאלה באופן מעמיק: את נסיבות האירוע, גרסאות המעורבים, התגובה בזמן אמת, המסמכים הרפואיים והקשר הסיבתי בין האירוע לבין המצב הנפשי.
אירוע חריג או אירוע מיוחד – מהו המונח הנכון?
אנשים רבים מחפשים בגוגל:
- אירוע חריג בעבודה;
- חרדה אחרי אירוע חריג;
- התקף חרדה בעבודה;
- או פגיעה נפשית בגלל הבוס.
אולם בתחום של פגיעה נפשית, המונח המשפטי המדויק הוא בדרך כלל “אירוע מיוחד”.
החוזר המעודכן של הביטוח הלאומי מבחין בין שני מונחים:
- אירוע מיוחד – המבחן הרלוונטי לפגיעה נפשית שנגרמה בעקבות אירוע בעבודה;
- אירוע חריג – מבחן אחר, המשמש בעיקר בתביעות שבהן נטען שאירוע נפשי חריג הוביל לאוטם בשריר הלב או לאירוע מוחי. לכן במאמר זה נשתמש במונח ״אירוע מיוחד״ אף שבשפה היומיומית רבים מכנים אותו אירוע חריג בעבודה.
מהו אירוע מיוחד בעבודה?
אירוע מיוחד צריך לכלול שני ממדים המצטברים זה לזה.
הממד האובייקטיבי
צריך להראות שהתרחש אירוע שחורג, לפחות במידה מסוימת, משגרת העבודה הרגילה. כאשר מדובר בעימות בין מנהל לעובד או בין עובדים, הביטוח הלאומי בוחן בין היתר אם האירוע כלל השפלה או שיח לא מכבד בצורה יוצאת דופן, ולא רק ביקורת מקצועית או מחלוקת רגילה במקום העבודה.
הממד הסובייקטיבי
יש לבחון את ההשפעה הנפשית האפשרית של האירוע על העובד המסוים. לא שואלים רק כיצד “אדם ממוצע” היה אמור להגיב, אלא כיצד האירוע השפיע בפועל על התובע. עם זאת, לא מספיק להסתמך רק על תחושתו בדיעבד. מחפשים גם ראיות כגון תגובה מידית, הודעות שנשלחו, עדויות של אנשים שראו את מצבו ומסמכים רפואיים.
שני הממדים נבחנים יחד. ככל שהאירוע חריג ועוצמתי יותר מבחינה אובייקטיבית, ייתכן שיהיה קל יותר להבין את עוצמת תגובת העובד. כאשר מדובר באירוע פחות קיצוני, עולה החשיבות של ראיות ברורות להשפעה הנפשית שהייתה לו.
האם צעקות של הבוס הן תאונת עבודה?
לא כל צעקה או הערה של מנהל מוכרות כאירוע מיוחד. מנהלים רשאים להעיר לעובדים, לבקר עבודה, לדרוש עמידה בנהלים ולקיים שיחות משמעת. גם שיחה לא נעימה אינה הופכת אוטומטית לתאונת עבודה.
הביטוח הלאומי מציין בחוזר שלו שהערה מקצועית או הפניית תשומת לב לליקויים בעבודה הן בדרך כלל חלק מיחסי עבודה רגילים. האירוע עשוי להיחשב מיוחד כאשר אופן ההתנהלות היה יוצא דופן, משפיל או לא מכבד באופן שחורג משמעותית מהמקובל.
לכן יש הבדל בין:
“המנהל אמר שהעבודה אינה טובה וצריך לתקן אותה”
לבין מצב שבו המנהל צורח על העובד מול קהל, מטיח בו האשמות קשות, משפיל אותו, מאיים עליו או פוגע בכבודו באופן חריג.
גם במקרה השני אין הכרה אוטומטית. צריך להוכיח מה בדיוק נאמר, מי נכח, כיצד הגיב העובד ומה היה הקשר בין האירוע לבין מצבו הנפשי.
השפלה בעבודה – מתי היא יכולה להיות תאונת עבודה?
השפלה פומבית ויוצאת דופן יכולה, בהתאם לנסיבות, להיחשב אירוע מיוחד. השאלות שייבחנו הן, בין היתר:
- מה בדיוק נאמר או נעשה;
- האם האירוע התרחש מול עובדים, לקוחות או מנהלים;
- האם הוטחה בעובד האשמה חמורה;
- האם הופעלו עליו איומים;
- האם אופן השיחה חרג מהמקובל במקום העבודה;
- מה היה תפקידו ומעמדו;
- האם קיימים עדים או תיעוד;
- וכיצד הגיב בזמן אמת.
אין די בתיאור כללי כגון ״השפילו אותי״ בתביעה צריך לפרט את האירוע באופן שניתן למקם בזמן ובמקום ולבדוק באמצעות ראיות.
פיטורים או שימוע – האם יכולים להיות אירוע מיוחד?
עצם קבלת הודעת פיטורים אינה הופכת אוטומטית את האירוע לתאונת עבודה. פיטורים, שינוי תפקיד ושימוע הם חלק אפשרי מחיי העבודה, גם כאשר הם קשים מאוד מבחינה רגשית. עם זאת, האופן שבו האירוע התרחש יכול לשנות את התמונה.
לדוגמה, עשויה להתעורר טענה לאירוע מיוחד כאשר הודעת הפיטורים נמסרה בצורה פתאומית ומשפילה במיוחד, לוותה בהאשמות חמורות, בצעקות, באיום, בהוצאת העובד לעיני כולם או בפגיעה חריגה בכבודו. מנגד, שימוע ענייני או הודעת פיטורים שנמסרו בדרך מקובלת לא ייחשבו בדרך כלל לאירוע מיוחד רק משום שהעובד נפגע מהם נפשית.
איום או תקיפה בעבודה
תקיפה במהלך העבודה יכולה להיות מוכרת כפגיעה בעבודה אם התרחשה תוך כדי ועקב העבודה וגרמה לנזק גופני או נפשי שמצריך טיפול רפואי. הביטוח הלאומי מתייחס במפורש גם לתקיפה מינית במקום העבודה.
אירועים אפשריים כוללים:
- איום ממשי מצד לקוח;
- תקיפה פיזית;
- שוד במקום העבודה;
- הטרדה או תקיפה מינית;
- אלימות מצד מטופל, תלמיד או לקוח;
- או עימות קשה שהעמיד את העובד בתחושת סכנה.
במקרים כאלה ייתכן שהאירוע ברור יותר מבחינת הזמן והמקום, אך עדיין צריך להוכיח את הפגיעה הנפשית ואת הקשר הרפואי אליו.
עדות לתאונה קשה במקום העבודה
עובד שהיה עד לתאונה קשה, לפציעה חמורה או למוות במקום העבודה עלול לפתח תגובה נפשית, לרבות חרדה, דיכאון או PTSD. גם כאן אין די בעצם הנוכחות בזירה.
נבחנים:
- מה ראה העובד;
- מה היה הקשר שלו לנפגע;
- האם השתתף בחילוץ או בטיפול;
- כיצד הגיב;
- מתי הופיעו התסמינים;
- והאם קיים קשר רפואי בין האירוע לבין המצב הנפשי.
כאשר מדובר באירוע חד, ברור וטראומטי שניתן לזהות בזמן ובמקום, הוא עשוי לספק את התשתית העובדתית הנדרשת לבחינת הקשר הרפואי.
התעמרות בעבודה – האם ביטוח לאומי מכיר?
זו אחת הנקודות החשובות ביותר. התעמרות בעבודה מתארת בדרך כלל התנהגות חוזרת ומתמשכת: השפלות, בידוד, הקטנה, הטלת משימות בלתי אפשריות, יחס פוגעני או התנכלות הנמשכים לאורך תקופה. לפי החוזר המעודכן של הביטוח הלאומי, התעמרות או מתח מתמשך אינם מוכרים כשלעצמם כתאונת עבודה במסלול של אירוע תאונתי, משום שלא ניתן לאתר אותם כאירוע אחד מוגדר בזמן ובמקום.
עם זאת, ייתכן שבתוך תקופה של התעמרות ניתן לאתר אירוע שיא: אירוע מסוים שהיה עליית מדרגה, חריג ביחס למה שקדם לו והיווה, כלשון הביטוח הלאומי, את “הקש ששבר את גב הגמל”. במצב כזה ניתן לבחון את אותו אירוע נקודתי כאירוע מיוחד, גם אם הוא התרחש על רקע מתח ממושך.
לכן בתביעה כזו לא מספיק לכתוב:
“במשך שנתיים התעמרו בי”.
צריך לנסות לזהות:
- תאריך מסוים;
- פגישה מסוימת;
- אמירה או מעשה;
- מי נכח;
- מה היה שונה באותו יום;
- ומה קרה מיד לאחר מכן.
גם כאשר ההתעמרות אינה מוכרת כתאונת עבודה במסלול הזה, ייתכן שקיימות זכויות אחרות לפי דיני העבודה או דיני הנזיקין. אלה מסלולים נפרדים שיש לבדוק לפי נסיבות המקרה.
מתח מתמשך בעבודה
עומס, לחץ, שעות עבודה רבות, תחושת שחיקה או יחסים קשים עם המנהל אינם מהווים בדרך כלל אירוע תאונתי שניתן למקם בזמן ובמקום.
לכן הטענה:
“העבודה לחצה עליי במשך שנים וגרמה לי לדיכאון” אינה מתאימה בדרך כלל למסלול של תאונת עבודה המבוססת על אירוע מיוחד, כל עוד לא ניתן להצביע על אירוע מסוים. אבל אם בתוך תקופת הלחץ התרחש אירוע חד וברור למשל האשמה חריגה, השפלה פומבית או עימות שהיווה עליית מדרגה ניתן לבחון אותו בנפרד.
האם חייבים PTSD כדי לקבל הכרה?
לא.
PTSD אינו תנאי להכרה בפגיעה נפשית בעבודה.
פגיעה נפשית יכולה להתבטא באבחנות שונות, כגון:
- הפרעת חרדה;
- הפרעת הסתגלות;
- דיכאון;
- התקפי חרדה;
- תגובה לדחק;
- PTSD;
- או שילוב של תסמינים נפשיים.
הביטוח הלאומי עצמו מציין שנכות נפשית יכולה לנבוע מחרדה, דיכאון, פוסט טראומה, הפרעות במצב הרוח והפרעות תלויות דחק. ספר המבחנים כולל בסעיף 34 הפרעות מצב רוח, הפרעות חרדה, תגובות לדחק, PTSD והפרעות הסתגלות.
לכן השאלה אינה רק מה שם האבחנה, אלא:
- האם הוכח אירוע מיוחד;
- האם קיים קשר רפואי בינו לבין המצב הנפשי;
- מהי חומרת ההפרעה;
- וכיצד היא משפיעה על התפקוד ועל כושר העבודה.
התקף חרדה בעבודה – האם הוא מוכיח תאונת עבודה?
לא בהכרח.
התקף חרדה הוא ביטוי רפואי אפשרי לפגיעה, אך הוא אינו מחליף את הצורך להוכיח את האירוע שגרם לה.
צריך לברר:
- מה קרה לפני ההתקף;
- האם היה אירוע מסוים;
- האם ההתקף תועד;
- האם קיימים עדים;
- האם היו התקפים קודמים;
- ומה קבע הגורם הרפואי לגבי הקשר לעבודה.
אם התקף החרדה התפתח בעקבות אירוע מיוחד בעבודה, הוא עשוי להיות חלק מהתשתית הרפואית לתביעה. אם הוא התרחש בעבודה בלי קשר לאירוע בעבודה, עצם המיקום אינו מספיק בהכרח להכרה.
מה אם התסמינים התחילו רק לאחר מספר ימים או שבועות?
איחור בהופעת התסמינים או בפנייה לטיפול אינו שולל בהכרח את התביעה, אך הוא עלול להקשות על הוכחתה.
בית הדין הארצי לעבודה הבהיר במקרה שנדון בפניו כי היעדר ביטויים נפשיים מידיים או השתהות בפנייה לטיפול אינם בהכרח מוכיחים שלא היה דחק נפשי בזמן האירוע. שאלת התפתחות הפגיעה והקשר הסיבתי היא בעיקרה שאלה רפואית. עם זאת, נדרשות ראיות אובייקטיביות לכך שהעובד אכן חווה דחק בזמן האירוע.
לכן גם אם הטיפול התחיל מאוחר יותר, חשוב לבדוק מה קיים מזמן אמת:
- הודעות שנשלחו;
- שיחה עם בן משפחה;
- דיווח למנהל;
- שינוי בהתנהגות;
- היעדרויות;
- תלונות אצל רופא המשפחה;
- או עדים שראו את תגובת העובד.
ככל שהתיעוד קרוב יותר לאירוע, כך קל יותר לבסס את ציר הזמן.
מצב נפשי קודם – האם הוא שולל הכרה?
לא באופן אוטומטי. אדם שסבל בעבר מחרדה, דיכאון או קושי נפשי עדיין יכול להיפגע מאירוע חדש בעבודה. השאלה תהיה האם האירוע המיוחד גרם למצב חדש, החמיר מצב קודם או יצר תקופת אי־כושר ונכות שניתן לקשור אליו.
הביטוח הלאומי בוחן גם מסמכים רפואיים קודמים כדי לברר מה היה המצב לפני האירוע, מתי החל הטיפול ומה נמסר לגורמים המטפלים. אין להסתיר עבר נפשי. הסתרה עלולה לפגוע באמינות. הדרך הנכונה היא להראות במדויק מה היה קודם ומה השתנה לאחר האירוע.
מה צריך להוכיח בתביעה לפגיעה נפשית בעבודה?
התביעה כוללת למעשה שני שלבים מרכזיים.
שלב ראשון: הוכחת האירוע המיוחד
צריך להוכיח שהתרחש אירוע מסוים, שניתן לזהות בזמן ובמקום ושחורג מהשגרה הרגילה.
שלב שני: הוכחת הקשר הרפואי
לאחר שהוכחה התשתית העובדתית, נבחנת השאלה אם האירוע גרם לפגיעה הנפשית או החמיר אותה. הביטוח הלאומי מציין במפורש שאם נכות נפשית נוצרה כתוצאה מתאונת עבודה, יש להוכיח קשר סיבתי בין הנכות לבין האירוע בעבודה. הכרה באירוע אינה מבטיחה אוטומטית שכל מצב נפשי יאושר. מנגד, אבחנה פסיכיאטרית אינה מספיקה אם האירוע העובדתי לא הוכח.
אילו ראיות חשובות במיוחד?
בתביעה לפגיעה נפשית עקב אירוע מיוחד חשוב לשמור:
- תאריך ושעת האירוע;
- מקום האירוע;
- שמות כל הנוכחים;
- הנוסח המדויק ככל האפשר של הדברים שנאמרו;
- הודעות WhatsApp;
- דואר אלקטרוני;
- הקלטות שנעשו כדין;
- זימון לשימוע;
- פרוטוקול שיחה;
- מסמכי בירור או משמעת;
- תלונה למשאבי אנוש;
- הודעות שנשלחו לבני משפחה מיד לאחר האירוע;
- אישורי היעדרות;
- מסמכים רפואיים;
- סיכום טיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי;
- ומידע על שינוי בתפקוד ובעבודה.
הביטוח הלאומי אינו מסתפק בהכרח בגרסת המבוטח. לפי החוזר המעודכן, הוא עשוי לפנות למעסיק ולכל המעורבים, לבקש מסמכי בירור, תחקיר או פרוטוקול ולבדוק את התמונה העובדתית במלואה.
מה חשוב לומר לרופא?
כאשר פונים לטיפול, חשוב לתאר באופן מדויק:
- מה קרה בעבודה;
- מתי אירע האירוע;
- מי היה מעורב;
- מה הייתה התגובה מיד לאחריו;
- אילו תסמינים הופיעו;
- כיצד נפגעה השינה;
- האם קיימת חרדה לקראת חזרה לעבודה;
- האם הופיעו התקפי חרדה;
- והאם חלה ירידה ביכולת לתפקד.
אין צורך להשתמש במונחים משפטיים כמו ״אירוע מיוחד״ הרופא צריך לקבל תיאור רפואי ועובדתי אמיתי, לא טקסט שהוכן לצורך התביעה.
גם אין צורך לדרוש מהרופא לקבוע שמדובר בתאונת עבודה. ההכרעה המשפטית היא של הביטוח הלאומי ובית הדין, ואילו הרופא מתעד את המצב ואת הקשר הרפואי כפי שהוא מעריך אותו.
מה עושה הביטוח הלאומי לאחר הגשת התביעה?
בתביעות נפשיות צפוי בירור עובדתי מפורט יותר מתביעה על חבלה פיזית פשוטה.
הביטוח הלאומי עשוי:
- לפנות למעסיק;
- לקבל את גרסת המנהל;
- לפנות לעדים;
- לבקש פרוטוקולים;
- לבדוק בירור פנימי;
- לבחון התכתבויות;
- לעיין בתיק הרפואי הנוכחי והקודם;
- ולהעביר את החומר לרופא המוסד לבחינת הקשר הסיבתי.
החוזר המעודכן קובע שלאחר שנמצאה תשתית לאירוע מיוחד, התיק מועבר עם המסמכים הרפואיים לבחינת הקשר בין האירוע לבין הליקוי הנפשי ותקופת אי־הכושר.
