תיאור מטא: מתי טיפול לקוי ביילוד או בפג עשוי להיחשב לרשלנות רפואית? על איחור באבחון, טיפול בפגייה, נזק מוחי, קשר סיבתי והרשומות הרפואיות.
רשלנות רפואית ביילודים ובפגים – מה חשוב לדעת?
השעות והימים הראשונים לאחר הלידה הם תקופה רגישה במיוחד. מערכות גופו של היילוד עדיין אינן בשלות לחלוטין, ומצבו הרפואי עלול להשתנות במהירות. הדבר נכון במיוחד כאשר מדובר בפג, ביילוד במשקל נמוך או בתינוק שנולד לאחר היריון או לידה בסיכון.
עם זאת, לא כל סיבוך רפואי ולא כל נזק שנגרם ליילוד מעידים בהכרח על רשלנות רפואית. כדי להוכיח רשלנות רפואית ביילודים, יש להראות כי הטיפול שניתן חרג מהטיפול הרפואי הסביר, כי נגרם נזק וכי קיים קשר סיבתי בין ההתנהלות הרפואית לבין הנזק.
הייחוד בתביעות אלה אינו ביסודות המשפטיים, אלא באופן שבו בוחנים אותם מבחינה רפואית ומשפטית.
מה נכלל ברשלנות רפואית בטיפול ביילוד?
רשלנות רפואית ביילודים יכולה להתרחש בחדר הלידה מיד לאחר הלידה, במחלקת היילודים, בפגייה או במסגרת המעקב לאחר השחרור. בין היתר נבחנים:
* ההחייאה והטיפול הנשימתי שניתנו לאחר הלידה.
* המעקב אחר רמת החמצן, הסוכר, החום והבילירובין.
* אבחון זיהום, מצוקה נשימתית או הידרדרות נוירולוגית.
* מתן תרופות במינון המתאים למשקל היילוד.
* ההחלטה אם להעביר את היילוד לטיפול נמרץ או לבית חולים מתאים.
* ביצוע בדיקות סקר ומעקב אחר תוצאות חריגות.
* ההחלטה על מועד השחרור וההנחיות שנמסרו להורים.
משרד הבריאות מפרט כי כבר בסמוך ללידה נבדק מצבו הכללי של התינוק, בין היתר באמצעות מדדי אפגר, בדיקה גופנית, מעקב אחר צהבת ובדיקות סקר. חלק מהמחלות הנבדקות אינן גורמות בהכרח לסימנים ברורים בימים הראשונים, ולכן לאבחון ולמעקב המוקדמים עשויה להיות חשיבות מכרעת.
התאמת הטיפול לרמת הסיכון של היילוד
הטיפול הסביר ביילוד בריא שנולד במועד אינו בהכרח הטיפול הסביר בפג או ביילוד המצוי בסיכון מוגבר.
ככל שהלידה התרחשה בשבוע מוקדם יותר, שהמשקל נמוך יותר או שקיימים גורמי סיכון נוספים, עשויה להידרש השגחה הדוקה יותר, תגובה מהירה יותר והיערכות של צוות וציוד מתאימים. גם לאחר השחרור, פגים ויילודים מורכבים עשויים להזדקק למעקב רפואי והתפתחותי מותאם למצבם.
בית המשפט העליון הדגיש כי יש להתאים את אמצעי הזהירות לסיכון הקונקרטי של המטופל. לכן, כאשר הצוות יודע שמדובר ביילוד בעל רגישות מיוחדת, עליו להביא את הסיכון המוגבר בחשבון במסגרת הטיפול והמעקב.
האם לידה בבית חולים ללא טיפול נמרץ יילודים היא רשלנות?
לא בהכרח.
עצם העובדה שבית החולים אינו מפעיל פגייה או יחידה לטיפול נמרץ ביילודים אינה מוכיחה כשלעצמה שהייתה רשלנות. יש לבחון מה היה ידוע לצוות בזמן אמת, האם ניתן היה לצפות את הלידה המוקדמת, האם הייתה אפשרות בטוחה להעביר את היולדת או היילוד למוסד אחר, והאם הצוות נערך כראוי לייצוב ולטיפול.
כאשר העברת היולדת בזמן הלידה הייתה עלולה ליצור סיכון גדול יותר, ייתכן שההחלטה שלא להעבירה הייתה סבירה. מנגד, אם הסיכון היה ידוע מראש ולא בוצעה היערכות מתאימה, עשויה להתעורר שאלה של רשלנות.
גם כאשר קיימות מספר שיטות טיפול מקובלות, הבחירה באחת מהן אינה רשלנית רק משום שמומחה אחר היה בוחר בדרך שונה. נדרש לבדוק האם מדובר בגישה רפואית מוכרת, האם היא התאימה למצבו של היילוד והאם ההחלטה התקבלה לאחר הערכה מקצועית ותועדה כנדרש. עקרונות אלה נדונו, בין היתר, בעניין סורוקה נ’ כהן ובעניין פרוך נוהא.
הקושי להוכיח קשר סיבתי
אחד האתגרים המרכזיים בתביעות רשלנות רפואית בפגים וביילודים הוא ההבחנה בין נזק שנגרם בשל הטיפול הרפואי לבין נזק שמקורו בפגות, במחלה מולדת, בתסמונת גנטית או במצב שהתפתח עוד לפני הלידה.
לדוגמה, נזק נוירולוגי או עיכוב התפתחותי אינם מוכיחים לבדם שהצוות התרשל. יש לברר האם טיפול מוקדם או שונה היה מונע את הנזק, מצמצם אותו או משנה את התוצאה בסבירות הנדרשת במשפט אזרחי.
בית המשפט העליון הבהיר כי לא ניתן להסיק שכל נזק שאין לו הסבר חד-משמעי נגרם בהכרח מרשלנות רפואית. לכן נדרשת בחינה מעמיקה של מהלך ההיריון, הלידה, מצב היילוד לאחר הלידה וההתפתחות בהמשך.
חשיבות הרשומות הרפואיות
בתביעות רשלנות רפואית ביילודים יש חשיבות מיוחדת לרישום שנערך בזמן אמת. בין המסמכים החשובים ניתן למצוא את גיליון חדר הלידה, נתוני האפגר, דוח ההחייאה, תוצאות בדיקות הדם והגזים, גיליונות הניטור, הוראות התרופות, רישומי הפגייה ומכתב השחרור.
רישום חסר אינו מוכיח אוטומטית שהייתה רשלנות. עם זאת, כאשר חסר מידע מהותי שהיה אמור להירשם, והחסר מונע מהמשפחה להוכיח מה התרחש, בית המשפט עשוי לקבוע שנגרם נזק ראייתי ואף להעביר לבית החולים את נטל ההוכחה בסוגיה הרלוונטית. עיקרון זה הודגש בפסיקת בית המשפט העליון בעניין שטרנברג נ’ צ’צ’יק.
כיצד בודקים חשד לרשלנות רפואית ביילוד?
הבדיקה מתחילה בדרך כלל באיסוף מלוא התיעוד הרפואי של ההיריון, הלידה והטיפול ביילוד. לאחר מכן נבנה ציר זמן רפואי מדויק ונבדקות השאלות הבאות:
האם היו סימני אזהרה שלא זוהו? האם הבדיקות והמעקב בוצעו בזמן? האם הטיפול התאים לרמת הסיכון? האם היה איחור בהעברה לפגייה או לבית חולים אחר? ובעיקר – האם התנהלות אחרת הייתה יכולה למנוע את הנזק או להפחית את חומרתו?
ברוב המקרים נדרשת חוות דעת של מומחה מתאים, כגון מומחה בנאונטולוגיה, רפואת ילדים, נוירולוגיית ילדים או תחום רפואי נוסף, בהתאם לסוג הפגיעה.
ייעוץ משפטי בתביעות רשלנות רפואית ביילודים
תביעות רשלנות רפואית ביילודים ובפגים מחייבות הבנה משולבת של התיעוד הרפואי, מהלך הטיפול והכללים המשפטיים הנוגעים להתרשלות ולקשר סיבתי. עצם קיומו של נזק אינו מספיק, אך גם העובדה שהיילוד היה פג או סבל ממחלה מולדת אינה שוללת בהכרח אפשרות שהטיפול הרפואי החמיר את מצבו או מנע ממנו טיפול שהיה עשוי לשנות את התוצאה.
משרד עורכי הדין שרון כהן ושות׳ עוסק בבחינת תביעות רשלנות רפואית מורכבות, תוך ניתוח רפואי ומשפטי של השתלשלות האירועים והתייעצות עם מומחים מתאימים.
המידע במאמר הוא כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי או רפואי פרטני
