תאונת דרכים במהלך חופשה, נסיעת עבודה או טיול משפחתי עלולה להותיר את הנפגע עם פגיעות גוף, הוצאות רפואיות, הפסדי שכר ושאלות משפטיות מורכבות: את מי תובעים? האם ביטוח החובה הישראלי מכסה את התאונה? האם ניתן להגיש תביעה בישראל, או שחייבים לפנות לבית משפט במדינה שבה התרחשה התאונה?
התשובה היא שלעיתים ניתן לנהל תביעה בישראל גם בעקבות תאונת דרכים בחו”ל — אך לא באופן אוטומטי, לא בהכרח מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ולא תמיד לפי הדין הישראלי.
בתיקים מסוג זה חשוב להבחין בין שלוש שאלות שונות: האם קיימת עילת תביעה, האם בית משפט בישראל מוסמך ומתאים לדון בה, ואיזה דין יחול על התאונה.
האם חוק הפיצויים הישראלי חל על תאונת דרכים בחו”ל?
ככלל, לא.
חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים הוא חוק בעל אופי טריטוריאלי. הוא מבוסס על אחריות מוחלטת, ביטוח חובה ישראלי וקרנית — והמנגנון הזה, ככלל, לא נוסע איתנו לחופשה בחו”ל.
המשמעות היא שתאונת דרכים בתאילנד, ביוון, בארצות הברית או בניו־זילנד אינה הופכת לתביעת פלת”ד בישראל רק משום שהנפגע והנהג הם ישראלים. גם רכב שנשכר על ידי ישראלים או טיול שהחל בישראל אינם הופכים, כשלעצמם, את האירוע לתאונה שעליה חל חוק הפלת”ד.
בית המשפט העליון הדגיש כי השילוב בין אחריות שאינה תלויה באשם, ביטוח חובה וקרן ציבורית מקומית מלמד על הסדר בעל אופי טריטוריאלי מובהק, שאינו מיועד לחול על תאונות רגילות שאירעו מחוץ לישראל. englard-019.pdf
קיימים הסדרים סטטוטוריים מיוחדים לגבי תאונות באזור, בשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית ובמקומות נוספים המוגדרים בחוק. אולם אלה חריגים מוגדרים, שתלויים בין היתר בזהות הנפגע, בסוג הרכב ובנסיבות התאונה — ואינם חלים על תאונת דרכים רגילה במדינה זרה.
אם חוק הפלת”ד אינו חל — האם עדיין אפשר לתבוע?
בהחלט ייתכן.
העובדה שחוק הפלת”ד אינו חל אינה אומרת שהנפגע נשאר בהכרח ללא סעד. במקרים המתאימים ניתן להגיש תביעת נזיקין רגילה, למשל בעילת רשלנות, נגד הנהג או נגד גורם אחר שהיה אחראי לתאונה.
זהו הבדל משמעותי מתביעת פלת”ד רגילה בישראל. בתביעה לפי חוק הפלת”ד אין בדרך כלל צורך להוכיח מי אשם בתאונה. לעומת זאת, בתביעה נזיקית בעקבות תאונת דרכים בחו”ל יש להוכיח כי הנתבע התרשל, כי התרשלותו גרמה לתאונה וכי התאונה גרמה לנזקי הגוף הנטענים.
הספרות והפסיקה מבחינות במפורש בין אי־תחולתו של חוק הפיצויים לבין האפשרות להגיש תביעה לפי פקודת הנזיקין.
באילו מקרים ניתן להגיש תביעה בישראל?
אין תשובה אחת שמתאימה לכל תאונה. האפשרות לנהל את התביעה בישראל תלויה בזהות הנתבעים, במקום מושבם, באופן שבו אירעה התאונה ובזיקות של המקרה לישראל.
תאונה שבה הנהג הפוגע הוא ישראלי
כאשר הנהג הוא ישראלי ונמצא בישראל — לדוגמה, חבר שנהג ברכב שכור במהלך טיול משותף — ניתן לעיתים להגיש נגדו בישראל תביעת רשלנות.
עם זאת, אזרחות ישראלית של הנהג והנפגע אינה מספיקה לבדה כדי לקבוע שהתביעה תוכרע לפי הדין הישראלי. בית המשפט עדיין יבדוק אם ישראל היא הפורום המתאים ואיזה דין מהותי צריך לחול.
תאונה שבה הנתבע הוא גורם זר
כאשר הנתבע הוא נהג מקומי, חברת הסעות זרה, חברת השכרת רכב או חברת ביטוח בחו”ל, התביעה בישראל נעשית מורכבת יותר.
במקרה כזה יש לבחון האם קיימת עילה להמציא את כתב התביעה לנתבע מחוץ לישראל. בין היתר נדרשת זיקה מספקת לפורום הישראלי, עילת תביעה ממשית ושכנוע כי ישראל היא המקום המתאים לנהל בו את ההליך. גם אם התנאים מתקיימים, בית המשפט רשאי לקבוע כי הפורום הטבעי הוא דווקא המדינה שבה אירעה התאונה. 22088540-C03.doc
אחריות של חברה ישראלית או מארגן טיול
לעיתים יש מקום לבדוק אחריות של גורם ישראלי נוסף — למשל מעסיק, מארגן טיול, סוכנות נסיעות או חברה שסיפקה שירותי תחבורה.
אולם עצם העובדה שהטיול או ההזמנה נעשו בישראל אינה יוצרת אחריות אוטומטית. צריך להראות רשלנות עצמאית של אותו גורם, כגון בחירה בלתי סבירה של ספק, מסירת רכב בלתי תקין, הפרת התחייבות בטיחותית או מחדל אחר הקשור באופן סיבתי לתאונה.
איזה דין יחול על התביעה?
זו אחת הנקודות החשובות ביותר: המקום שבו מתנהל המשפט והדין שלפיו מוכרעת התביעה הם שני דברים שונים.
גם כאשר בית משפט בישראל מוסמך לדון בתאונה, אין פירוש הדבר שהדין הישראלי יחול.
נקודת המוצא בדיני הנזיקין היא שהדין החל יהיה דין המדינה שבה בוצעה העוולה ואירעה התאונה. סטייה מהכלל אפשרית במקרים חריגים, כאשר הקשר בין מקום התאונה לבין האירוע הוא מקרי וחסר זיקה ממשית.
בית המשפט העליון קבע בדיון נוסף כי גם העובדה שהנהג והנפגע הם ישראלים ובעלי מקום מושב משותף בישראל אינה מספיקה, כשלעצמה, כדי להחליף את דין מקום התאונה בדין הישראלי.
לכן, אם התאונה אירעה בתאילנד, הדין התאילנדי עשוי לקבוע:
- מה נחשב נהיגה רשלנית;
- מי רשאי לתבוע ומי הנתבע הנכון;
- האם קיימת אחריות של חברת ההשכרה או המבטחת;
- אילו ראשי נזק מוכרים;
- האם קיימות תקרות פיצוי;
- מהי תקופת ההתיישנות;
- והאם קיימת מגבלה או חסימה של תביעה נגד הנהג.
במקרים המתאימים יהיה צורך להוכיח את תוכנו של הדין הזר, לעיתים באמצעות חוות דעת של מומחה לדין במדינה שבה אירעה התאונה.
האם אפשר לתבוע את קרנית בעקבות תאונת דרכים בחו”ל?
ככלל, קרנית אינה הכתובת לתאונת דרכים רגילה שהתרחשה בחו”ל.
תפקידה של קרנית הוא לפצות נפגע הזכאי לפיצויים לפי חוק הפלת”ד, אך אינו יכול להיפרע ממבטח במקרים הקבועים בחוק — למשל כאשר הנהג הפוגע אינו ידוע, הרכב אינו מבוטח או המבטח נמצא בפירוק. כאשר חוק הפלת”ד אינו חל על התאונה מלכתחילה, אין בדרך כלל זכאות רגילה לפיצוי מקרנית.
אין להסיק מכך שכל תאונה שבה הנהג אינו מבוטח מותירה את הנפגע ללא פיצוי. יש לבדוק את הדין המקומי, את הביטוח של הרכב, את פוליסת הנסיעות ואת האפשרות להגיש תביעה אישית נגד הגורם שהתרשל.
תאונת דרכים עם רכב שכור בחו”ל
תאונות עם רכב שכור מעוררות כמה מערכות נפרדות של ביטוח ואחריות:
האחת היא האחריות לנזקי הגוף של הנהג, הנוסעים או צדדים שלישיים; השנייה היא הנזק לרכב השכור; והשלישית היא ההתחייבויות החוזיות שנקבעו בהסכם ההשכרה.
כיסויים כגון ביטול השתתפות עצמית או כיסוי לנזק לרכב אינם בהכרח ביטוח המכסה את מלוא נזקי הגוף. לכן יש לאסוף ולשמור את חוזה ההשכרה המלא, תנאי הביטוח, אישור התשלום, פרטי הנהגים המורשים וכל מסמך שנמסר בזמן קבלת הרכב.
חשוב גם לבדוק אם הכיסוי נשלל בשל נהג שלא נרשם בהסכם, נהיגה ללא רישיון מתאים, שימוש אסור ברכב או הפרה אחרת של תנאי ההשכרה.
האם ביטוח נסיעות לחו”ל מכסה תאונת דרכים?
ביטוח נסיעות עשוי לכסות הוצאות רפואיות, אשפוז, פינוי רפואי, הטסה לישראל והוצאות נוספות — הכול בהתאם לתנאי הפוליסה.
עם זאת, ביטוח נסיעות אינו תחליף אוטומטי לתביעת נזיקין. הוא לא בהכרח מפצה על מלוא הפסדי השכר, עזרת צד שלישי, כאב וסבל, נכות עתידית או פגיעה בכושר ההשתכרות.
לכן יש לבחון במקביל את פוליסת הנסיעות, ביטוח הרכב המקומי, חוזה ההשכרה, הדין במדינת התאונה והאפשרות לתבוע את הנהג או גורם אחראי אחר.
מה עושים מיד לאחר תאונת דרכים בחו”ל?
אופן ההתנהלות בשעות ובימים הראשונים עשוי להשפיע על האפשרות להוכיח את התאונה ואת הנזק בהמשך:
- להזעיק משטרה או רשות מקומית ולקבל אישור רשמי על התאונה.
- לפנות לבדיקה רפואית סמוך ככל האפשר לאירוע ולדווח על כל התסמינים.
- לצלם את כלי הרכב, הכביש, הנזקים, סימני הבלימה ותנאי הדרך.
- לקבל את פרטי הנהג, מספר הרכב, חברת הביטוח וחברת ההשכרה.
- לקחת פרטים מלאים של עדים ולשמור התכתבויות והודעות.
- לדווח לחברת ההשכרה, לחברת הביטוח ולביטוח הנסיעות במועדים שנקבעו.
- לשמור קבלות על טיפולים, תרופות, נסיעות, לינה, שינוי טיסות ועזרה שנדרשה.
- לאחר החזרה לישראל, להמשיך את המעקב הרפואי ולוודא שהתיעוד מציין את התאונה בחו”ל.
מומלץ שלא לחתום על כתב ויתור, הסכם פשרה או מסמך בשפה שאינה מובנת לנפגע לפני שנבדקה משמעותו המשפטית.
למה חשוב לפעול במהירות?
תקופת ההתיישנות אינה בהכרח התקופה המוכרת בדין הישראלי. הדין הזר עשוי לקבוע מועד קצר יותר להגשת תביעה, למסירת הודעה למבטחת או לפתיחת הליך נגד קרן מקומית.
גם מבחינה ראייתית, ככל שחולף הזמן קשה יותר לאתר עדים, להשיג סרטוני אבטחה, לקבל חומר משטרתי או להוכיח את מצבו של הכביש והרכב במועד התאונה.
לכן אין להמתין עד לסיום הטיפול הרפואי לפני בירור ראשוני של הזכויות.
תאונת דרכים בחו”ל במסגרת העבודה
כאשר התאונה אירעה במהלך נסיעת עבודה, כנס מקצועי, שליחות מטעם המעסיק או נסיעה אחרת הקשורה לעבודה, ייתכן שיש לבחון במקביל גם הכרה כתאונת עבודה.
זהו מסלול נפרד מהתביעה הנזיקית נגד הנהג או המבטחת. במקרים המתאימים עשויות להתנהל כמה תביעות במקביל, תוך התחשבות בקצבאות ובתשלומים המתקבלים מכל גורם.
אילו נזקים ניתן לתבוע?
היקף הפיצוי תלוי בדין שיחול ובזהות הנתבעים. בין ראשי הנזק שעשויים להיבחן:
הוצאות רפואיות ושיקומיות, הפסדי שכר בעבר, פגיעה בכושר ההשתכרות בעתיד, עזרת בני משפחה או מטפל, הוצאות נסיעה וניידות, התאמות דיור, כאב וסבל ונזקים נוספים הנובעים מהפגיעה.
אין להניח שכל ראש נזק המוכר בישראל יוכר באותו אופן במדינה שבה אירעה התאונה. גם שיטת חישוב הפיצויים, התקרות והראיות הדרושות עשויות להיות שונות.
שאלות נפוצות על תאונת דרכים בחו”ל
האם כל ישראלי שנפגע בתאונת דרכים בחו”ל יכול לתבוע בישראל?
לא. צריך לבדוק מי הנתבע, האם קיימת סמכות שיפוט בישראל, האם ישראל היא הפורום הנאות ואיזה דין יחול על התאונה.
האם העובדה שגם הנהג וגם הנפגע ישראלים מספיקה?
לא. היא עשויה ליצור זיקה לישראל ולאפשר במקרים מסוימים לנהל כאן את ההליך, אך אינה מבטיחה שהדין הישראלי יחול.
האם ביטוח החובה הישראלי מכסה נהיגה ברכב שכור בחו”ל?
לא באופן אוטומטי. יש לבדוק את הביטוח המקומי של הרכב, חוזה ההשכרה ופוליסות נוספות שנרכשו.
האם צריך להוכיח מי אשם בתאונה?
בתביעה נזיקית רגילה — כן. יש להוכיח רשלנות, קשר סיבתי ונזק. זאת בשונה מתביעת פלת”ד רגילה בישראל, המבוססת על אחריות שאינה תלויה באשם.
האם אפשר לתבוע חברת השכרת רכב?
לעיתים כן, למשל כאשר נטען לליקוי ברכב, תחזוקה לקויה או אחריות אחרת לפי הדין המקומי. עצם השכרת הרכב אינה מספיקה לבדה להטלת אחריות.
האם אפשר להגיש תביעה גם נגד ביטוח הנסיעות?
ניתן לדרוש תגמולים בהתאם לכיסויים שנרכשו ולתנאי הפוליסה. זו תביעה חוזית נפרדת מהתביעה נגד האחראי לתאונה.
מהו המסמך החשוב ביותר לאחר התאונה?
אין מסמך יחיד שמספיק. חשוב להשיג דו”ח משטרתי, מסמכים רפואיים, פרטי ביטוח, חוזה השכרה, תמונות, פרטי עדים וקבלות על ההוצאות.
לסיכום: תאונת דרכים בחו”ל מחייבת בדיקה משפטית מוקדמת
אפשר לעיתים להגיש בישראל תביעה בגין תאונת דרכים שאירעה בחו”ל — אך לא אוטומטית, לא מכוח חוק הפלת”ד ולא בהכרח לפי הדין הישראלי.
יש לבדוק כבר בתחילת הדרך מי הנתבע הנכון, האם ניתן לנהל נגדו הליך בישראל, מהו הדין החל, אילו ביטוחים מכסים את האירוע, מהי תקופת ההתיישנות ואילו ראיות יש לאסוף במדינת התאונה.
החלטה שגויה לגבי מקום הגשת התביעה או עיכוב באיסוף החומר עלולים לפגוע בזכות לפיצוי.
משרד עורכי דין שרון כהן ושות’ עוסק בתאונות דרכים, תביעות נזקי גוף ותיקים רפואיים־משפטיים מורכבים. עו”ד שרון כהן ייצגה במשך כעשור את המדינה וחברות הביטוח, וכיום מייצגת נפגעים ופועלת למיצוי זכויותיהם מול חברות הביטוח והגורמים האחראים.
המאמר נועד למסירת מידע כללי ואינו מחליף ייעוץ משפטי המותאם לנסיבותיו של כל מקרה.
