תאונת דרכים קשה – זכויות, שיקום וכמה פיצויים אפשר לקבל?

תאונת דרכים קשה יכולה לשנות את חייו של אדם בתוך שניות. פגיעת ראש, שברים מרובים, פגיעה בחוט השדרה, נזק עצבי, קטיעה, ניתוחים, אשפוז ממושך או שיקום ארוך אינם מסתיימים ביום השחרור מבית החולים. במקרים רבים התאונה משפיעה גם על היכולת לעבוד, ללכת, לנהוג, לטפל בילדים, לנהל משק בית ולחיות באופן עצמאי. ולכן בתאונת דרכים קשה השאלה אינה רק:

״כמה אחוזי נכות נשארו?״

השאלה האמיתית היא:

מה התאונה שינתה בחיים של הנפגע – וכמה יעלה להתמודד עם השינוי הזה במשך שנים קדימה?

בתביעות הקשות, הפיצוי עשוי לכלול הרבה מעבר לכאב וסבל: אובדן הכנסה לשנים רבות, הפסדי פנסיה, עזרת הזולת וסיעוד, שיקום, ציוד רפואי, ניידות, התאמת דיור, טיפולים עתידיים ולעיתים צרכים שילוו את הנפגע לכל חייו. במדריך זה נסביר כיצד מתנהלת תביעה בעקבות תאונת דרכים קשה, איך נקבעת הנכות, מהם ראשי הנזק המרכזיים, מי מממן את השיקום ומה צריך לעשות כבר בחודשים הראשונים כדי שלא לפגוע בזכויות העתידיות.

מה נחשב תאונת דרכים קשה?

חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים אינו יוצר קטגוריית פיצוי נפרדת בשם תאונת דרכים קשה. מבחינת החוק, נקודת המוצא היא השאלה אם מדובר בתאונת דרכים שבה נגרם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה. החוק מגדיר נזק גוף באופן רחב וכולל גם פגיעה גופנית, נפשית או שכלית.

כאשר אנחנו מדברים על תאונת דרכים קשה, הכוונה בדרך כלל לתאונה שהותירה פגיעה משמעותית כגון:

• פגיעת ראש או פגיעה מוחית;
• פגיעה בחוט השדרה;
• שיתוק או חולשה נוירולוגית משמעותית;
• שברים מרובים;
• פגיעה באגן;
• פגיעה מורכבת בגפיים;
• קטיעה;
• נזק עצבי;
• פגיעה באיברים פנימיים;
• צורך במספר ניתוחים;
• אשפוז ממושך;
• צורך בשיקום;
• הפרעה קוגניטיבית;
• PTSD או פגיעה נפשית משמעותית;
• צורך בעזרת הזולת או בסיעוד;
• אובדן או פגיעה משמעותית בכושר העבודה.

אבל גם כאן, חומרת התאונה אינה נקבעת רק לפי מספר ימי האשפוז. לעיתים אדם משתחרר מבית החולים לאחר תקופה קצרה יחסית אך נשאר עם פגיעה נוירולוגית, כאב כרוני או מגבלה שמונעים ממנו לחזור למקצוע שבו עסק. לכן בתביעת נזקי גוף בוחנים את התוצאה ארוכת הטווח, ולא רק את מראה התאונה ביום שבו התרחשה.

מי משלם פיצויים לאחר תאונת דרכים קשה?

בתביעה לפי חוק הפיצויים, האחריות לנזקי הגוף היא ככלל אחריות מוחלטת ומלאה ואינה תלויה בשאלה אם הייתה אשמה מצד הנהג. נהג או נוסע שנפגעו תובעים בדרך כלל את חברת ביטוח החובה של הרכב שבו נסעו. הולך רגל שנפגע תובע בדרך כלל את חברת ביטוח החובה של הרכב שפגע בו.

בתאונה עצמית, כאשר קיים ביטוח חובה תקף ואין חריג השולל זכאות, הנהג והנוסעים יכולים להיות זכאים לפיצוי גם אם הנהג עצמו איבד שליטה וגרם לתאונה. כאשר אין ביטוח חובה, כאשר מדובר בפגע וברח או במצבים מיוחדים אחרים, יש לבחון האם קיימת זכאות נגד קרנית.

בתאונת דרכים קשה לא מתחילים מהפיצוי – מתחילים מהשיקום

אחת הטעויות בתיקי פגיעה קשה היא להתמקד מוקדם מדי בשאלה כמה חברת הביטוח תשלם. בחודשים הראשונים עדיין לא תמיד יודעים מה תהיה התוצאה הסופית.

אדם שעבר פגיעה קשה עשוי לעבור:

אשפוז בטיפול נמרץ;

ניתוחים;

אשפוז שיקומי;

פיזיותרפיה;

ריפוי בעיסוק;

טיפולי שפה ותקשורת;

שיקום קוגניטיבי;

טיפול נפשי;

התאמת אביזרי עזר;

שיקום תעסוקתי;

והמשך טיפול בקהילה.

בשלב הזה צריך להבין מהם צרכי השיקום, אילו יכולות ניתן להשיב ומה צפוי להישאר כמגבלה קבועה.

גם חוק הפלת״ד מאפשר למומחה שממונה בהליך להתייחס לא רק לנכות הרפואית, אלא גם לנושאים רפואיים אחרים, לרבות דרכי השיקום של הנפגע.

פגיעת ראש קשה אחרי תאונת דרכים

פגיעות ראש הן מהפגיעות המורכבות ביותר בתאונות דרכים. בחלק מהמקרים קיימת פגיעה ברורה בהדמיה, ניתוח נוירוכירורגי או אשפוז ממושך. במקרים אחרים הבעיה המרכזית מתבררת דווקא בשלב השיקום: ירידה בזיכרון, קשיי ריכוז, האטה בעיבוד מידע, קושי לבצע מספר משימות במקביל, שינוי בהתנהגות או עייפות קוגניטיבית.

המשמעות התעסוקתית של פגיעה כזו יכולה להיות דרמטית גם כאשר הנפגע נראה מבחוץ עצמאי ומתפקד. אדם שעבודתו מחייבת קבלת החלטות, ניהול עובדים, קריאת חומר מורכב, ריכוז לאורך שעות או תגובה מהירה עלול לגלות שהיכולת שלו לעבוד כפי שעבד לפני התאונה השתנתה באופן משמעותי. לכן בתיקי פגיעת ראש אין להסתפק בשאלה אם הנפגע מסוגל ללכת או להתלבש לבד. צריך לברר מה קרה ליכולת הקוגניטיבית ולתפקוד ברמה שבה חי ועבד לפני התאונה.

פגיעה בחוט השדרה ושיתוק לאחר תאונת דרכים

כאשר נגרמת פגיעה בחוט השדרה, התביעה יכולה לכלול צרכים שילוו את הנפגע במשך כל חייו.

מעבר לנכות עצמה, יש לבחון:

• צורך בכיסא גלגלים ובאביזרי ניידות;
• החלפת ציוד לאורך השנים;
• התאמת הבית;
• הרחבת פתחים;
• התאמת חדר רחצה ושירותים;
• מעלון או מעלית במקרים המתאימים;
• רכב מותאם;
• הוצאות ניידות;
• טיפולי שיקום;
• עזרת מטפל;
• פגיעה בתעסוקה;
• צרכים אורולוגיים;
• פגיעה בתפקוד המיני;
• טיפול בכאב;
• סיכון לסיבוכים רפואיים;
• צורך בציוד רפואי מתכלה או קבוע.

בתביעה כזו אסור להסתפק בחישוב של אחוזי הנכות כפול השכר. צריך לבנות תוכנית צרכים עתידית ולבחון כמה יעלה לנפגע לחיות באופן בטוח ועצמאי ככל האפשר לאורך תוחלת חייו.

שברים מרובים ופגיעות אורתופדיות קשות

תאונות דרכים קשות גורמות לעיתים לשברים באגן, בירכיים, ברגליים, בידיים או בעמוד השדרה, ולעיתים לכמה פגיעות במקביל.

גם לאחר איחוי של השבר עלולות להישאר:

הגבלת תנועה;

קיצור גפה;

צליעה;

פגיעה במפרק;

פגיעה עצבית;

כאבים כרוניים;

צלקות;

צורך בניתוח נוסף;

החלפת מפרק בעתיד;

או מגבלה משמעותית בעבודה פיזית.

בתיקים כאלה צריך להבחין בין תוצאת צילום הרנטגן לבין התוצאה התפקודית. שבר שהתאחה מבחינה רדיולוגית אינו בהכרח אומר שהאדם חזר לתפקוד שהיה לו לפני התאונה.

קטיעה אחרי תאונת דרכים

קטיעה היא דוגמה מובהקת למצב שבו הנכות הרפואית היא רק חלק מהנזק.

הפיצוי עשוי לכלול גם:

• התאמת פרוטזה;
• החלפת פרוטזות לאורך החיים;
• טיפולים ותחזוקה;
• התאמת ניידות;
• שינויים בבית;
• עזרה;
• כאבי פנטום;
• טיפולי כאב;
• פגיעה בתעסוקה;
• פגיעה בפעילות הפנאי;
• וצורך בשיקום מתמשך.

כאשר בוחנים פיצוי עתידי, צריך לחשב לא רק מה נדרש היום אלא גם מה יהיה צורך להחליף, לתחזק ולממן בעוד עשר, עשרים ושלושים שנה.

פגיעה נפשית אחרי תאונת דרכים קשה

תאונה קשה אינה משאירה בהכרח רק נזק גופני. נפגעים עלולים לסבול מחרדה, פחד מנהיגה, הפרעות שינה, דיכאון, הפרעת הסתגלות או PTSD. לעיתים הפגיעה הנפשית מתפתחת אצל מי שהיה בהכרה בזמן אירוע קשה במיוחד, ולעיתים אצל אדם שמתמודד במשך חודשים עם כאב, אשפוז, אובדן עצמאות ושינוי דרמטי בחיים.

החוק מכיר גם בפגיעה נפשית כחלק מנזק גוף. לכן כאשר קיימים תסמינים אמיתיים, חשוב שלא להתעלם מהם רק משום שהפגיעה האורתופדית או הנוירולוגית נראית „חשובה יותר”.

כיצד נקבעת הנכות בתאונת דרכים קשה?

בתביעה לפי חוק הפלת״ד, ככלל, בית המשפט ממנה מומחים רפואיים מטעמו בתחומים שבהם קיימת תשתית רפואית מתאימה.

בתאונה קשה עשויים להתמנות, לפי הפגיעות בפועל, מומחים בתחומים כגון:

• אורתופדיה;
• נוירולוגיה;
• נוירוכירורגיה;
• פסיכיאטריה;
• אף־אוזן־גרון;
• עיניים;
• פה ולסת;
• רפואת כאב;
• שיקום.

החוק מאפשר למומחה שמונה על ידי בית המשפט לחוות דעתו בעניין הנכות הרפואית וגם בנושאים רפואיים אחרים, לרבות דרכי השיקום. הצדדים רשאים להפנות שאלות הבהרה ולחקור את המומחה בבית המשפט. בתיק קשה במיוחד, בחירת תחומי המומחיות והצגת התשתית הנכונה לכל מינוי הן חלק משמעותי מאוד מניהול התיק.

נכות רפואית אינה כל הסיפור

נניח ששני אנשים נשארו עם אותה נכות רפואית של 50%. הראשון מסוגל לחזור לעבודתו כמעט במלואה. השני אינו מסוגל עוד לבצע את המקצוע שבו עסק במשך עשרים שנה. הנכות הרפואית יכולה להיות זהה – אבל הנזק הכלכלי והתפקודי שונה לחלוטין.

לכן בתביעת תאונת דרכים קשה יש להבחין בין:

הנכות הרפואית – מהי הפגיעה מבחינה רפואית;

הפגיעה התפקודית – כיצד היא משפיעה על הפעולות שהנפגע מסוגל לבצע;

והפגיעה בכושר ההשתכרות – כיצד היא משפיעה על היכולת לעבוד ולהרוויח.

בתיקים קשים, הפער בין שלושת המושגים האלה יכול להיות שווה סכומי כסף משמעותיים מאוד.

כמה פיצויים אפשר לקבל בתאונת דרכים קשה?

אין מחירון לתאונת דרכים קשה. בתיקים שבהם נותרה נכות משמעותית והפגיעה משפיעה על ההשתכרות ועל הצרכים העתידיים, הפיצוי הכולל עשוי להגיע לסכומים גבוהים ואף למיליוני שקלים – אך כל תיק מחושב לפי הנזק הספציפי שלו.

אין משמעות מקצועית לטבלה בסגנון:

50% נכות = X שקלים

או:

פגיעת ראש = מיליון שקלים

הפיצוי מורכב ממספר ראשי נזק שונים, ולעיתים דווקא הנכות היא רק נקודת הפתיחה לחישוב.

אובדן שכר מאז התאונה

כאשר הנפגע לא חזר לעבוד במשך חודשים או שנים, יש לחשב את הפסדי ההכנסה שכבר נגרמו. אצל שכיר ניתן לבחון תלושי שכר, טופסי 106, אישורי מעסיק, קידומים צפויים ושינויים בתפקיד. אצל עצמאי יש לעיתים צורך לבחון מספר שנות פעילות, מחזור, רווחים, שומות, עובדים שנשכרו במקום הנפגע ועבודות שנאלץ לוותר עליהן.

בתאונות קשות חשוב לא להסתפק בשאלה כמה משכורות הפסיד. ייתכן שהנפגע היה במסלול מקצועי עולה, צפוי היה להתקדם או היה בעל עסק שהפגיעה שינתה את יכולתו לנהל.

אובדן כושר השתכרות בעתיד

בתיקים של נפגעים צעירים, זה יכול להיות אחד מראשי הנזק הגדולים ביותר. כאשר אדם בן 25, 30 או 40 אינו מסוגל לחזור למקצועו, המשמעות הכלכלית יכולה להימשך עשרות שנים.

לכן נבחנים:

• השכר לפני התאונה;
• המקצוע;
• ההשכלה;
• ניסיון העבודה;
• פוטנציאל הקידום;
• יכולת הסבה מקצועית;
• שיעור הנכות;
• ההשפעה התפקודית;
• והגיל.

חוק הפיצויים קובע תקרה מיוחדת לחישוב הפסדי השתכרות: לצורך אובדן השתכרות וכושר השתכרות לא מובאת בחשבון הכנסה העולה על שילוש השכר הממוצע במשק, בהתאם למנגנון הקבוע בחוק. לכן גם בתיקים של בעלי הכנסה גבוהה במיוחד, החישוב לפי חוק הפלת״ד כפוף לתקרה סטטוטורית.

הפסדי פנסיה וזכויות סוציאליות

כאשר אדם מפסיד שכר לאורך שנים, ההפסד אינו מסתכם במשכורת החודשית. ירידה בהכנסה יכולה לגרור גם ירידה בהפרשות לפנסיה ובזכויות סוציאליות אחרות. לכן בתביעה קשה יש לחשב גם את הנזק הנלווה לאובדן ההשתכרות ולא להתייחס לשכר כאל הרכיב הכלכלי היחיד.

עזרת הזולת וסיעוד

בתאונת דרכים קשה, הצורך בעזרה יכול להפוך לאחד מראשי הנזק המשמעותיים ביותר. בתחילת הדרך בני משפחה עושים לעיתים הכול בעצמם:

מלבישים;

מקלחים;

מסיעים;

מאכילים;

מלווים לבדיקות;

מנהלים תרופות;

מטפלים בילדים;

ומבצעים את כל עבודות הבית.

העובדה שבני המשפחה לא גבו כסף אינה אומרת שלעזרה אין ערך משפטי. כאשר העזרה חורגת מהמקובל בין בני משפחה ונובעת מהתאונה, ניתן לבחון פיצוי גם בגינה. כאשר הנפגע יזדקק למטפל בעתיד, צריך להעריך את היקף העזרה הנדרש: מספר שעות, לילה, השגחה, פעולות סיעודיות, ליווי מחוץ לבית ורמת העצמאות שנותרה.

שיקום וטיפולים רפואיים בעתיד

נפגע קשה עשוי להיזקק במשך השנים ל:

פיזיותרפיה;

ריפוי בעיסוק;

טיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי;

מעקב מומחים;

טיפול בכאב;

אביזרים רפואיים;

טיפולי שיקום;

ציוד מתכלה;

תרופות;