תביעה נגד משרד הביטחון – מדריך מקיף לנכי צה”ל ולמימוש זכויות

תביעה נגד משרד הביטחון היא הליך ייחודי בדיני נזקי גוף, אשר מטרתו להכיר בפגיעה שנגרמה במהלך השירות הצבאי או עקביו, ולהעניק לנפגע זכויות שיקום ותגמולים. בשונה מתביעות נזיקין רגילות, מדובר במנגנון ייעודי, המשלב היבטים רפואיים ומשפטיים, ומצריך הוכחת קשר סיבתי בין השירות לבין הפגיעה.

תביעה נגד משרד הביטחון היא פנייה לקצין התגמולים בבקשה להכיר בפגיעה או במחלה ככזו שנגרמה “תוך כדי ועקב השירות הצבאי”. הכרה זו מקנה לנפגע מעמד של נכה צה”ל, ומאפשרת קבלת סל זכויות רחב.

ההכרה רחבה, וכוללת גם פגיעות שאירעו מחוץ למסגרת הצבאית, לרבות במהלך חופשה מאושרת, ובלבד שלא מדובר בהתנהגות אסורה או חריגה.

ניתן להכיר בפגיעה שאירעה במהלך שירות מילואים פעיל ובמסגרת השירות, לרבות:

•פעילות מבצעית

•אימונים

•דרך למקום השירות ובחזרה

•שהייה במסגרת השירות

ההכרה מצריכה זיקה ישירה בין הפגיעה לבין השירות והתפקיד הצבאי, והיקפה מצומצם יותר ביחס לחיילי חובה ומילואים.

משרד הביטחון מכיר במגוון רחב של פגיעות, ובהן:

•פגיעות אורטופדיות

•פגיעות נוירולוגיות

•פגיעות נפשיות

•מחלות שהתפתחו עקב השירות

•החמרת מצב רפואי קודם

הגשת טופס תביעה בצירוף:

•תיעוד רפואי

•פירוט נסיבות האירוע

•מסמכים צבאיים רלוונטיים

בדיקה האם מתקיים קשר סיבתי בין השירות לבין הפגיעה.

במקרה של הכרה, קביעת דרגת הנכות ואחוזי הנכות.

ככלל, ניתן להגיש תביעה בתוך 3 שנים ממועד השחרור מהשירות. עם זאת, במקרים מסוימים ניתן להגיש גם לאחר חלוף המועד, במיוחד כאשר קיימת תשתית רפואית מבוססת המוכיחה את הקשר בין הפגיעה לשירות. למועד הגשת התביעה יש השלכה על מועד תחילת הזכאות לתגמולים.

ככלל:

•דרגת נכות של 10%–19% מזכה במענק חד פעמי

•דרגת נכות של 20% ומעלה מזכה בתגמול חודשי

הזכאות וגובה התגמול כפופים להוראות הדין והתקנות, וכן למאפייני הנכות והשלכותיה התפקודיות.

הכרה בנכות מקנה סל זכויות רחב הכולל:

•טיפול רפואי ושיקומי

•שיקום מקצועי ומימון לימודים

•סיוע בדיור והתאמות

•זכויות ניידות

•הטבות מס

•תמיכה נפשית

היקף הזכויות נגזר מדרגת הנכות ומהשפעתה על התפקוד.

•היעדר תיעוד רפואי בסמוך לאירוע

•תיאור לא מדויק של נסיבות הפגיעה

•פערים בטיפול הרפואי

•היעדר ביסוס לקשר הסיבתי

ניהול לא נכון של התיק עלול להביא לדחיית התביעה.